מגילה
לק"י האם מי ששמע את קריאת המגילה פעם אחת יוצא ידי חובה? ראיתי שבטור כתב שחייב אדם לקרוא המגילה בלילה ולשנותה ביום, מה ההבדל? והאם ישנו הבדל גבר לאישה?
כבד שמיעה המבקש לקיים מקרא מגילה שואל אם עליו להוציא את מכשיר השמיעה או להתאמץ לקרוא בעצמו. ההכרעה בשיעור היא שיש לו על מי לסמוך בשמיעה באמצעות המכשיר האישי שנידון. כדי להבין את ההיתר צריך להפריד בינו לבין רמקול מרוחק, שידור חי בטלפון והקלטה.
השומע קול קריאת המגילה באמצעות מכשיר שמיעה, האם יצא י"ח מצוות מקרא מגילה?
האם השומע יצא ידי חובה אם שמע את קריאת המגילה מצדו השני של הנהר שמימיו גועשים ורועשים?
מהו ההבדל העקרוני, שיש לו נפקות הלכתית, בין השומע קול שופר לשומע מקרא מגילה?
האזינו להבחנות בין מכשיר אישי, רמקול, שידור והקלטה, ולתנאים הנוגעים לשמיעת קול הקורא.
אדם כבד שמיעה הנזקק למכשיר שואל אם יוכל לצאת בשמיעת המגילה באמצעותו, או שעליו להוציאו ולבקש קריאה חזקה ליד אוזנו. ההכרעה הנמסרת היא שיש לו על מי לסמוך בשמיעה באמצעות מכשיר השמיעה הטמון באוזנו, כפי שהוא מתואר בדיון.
המסקנה נשענת על צירוף כמה טעמים ועל דעות פוסקים שהתירו. אין להשוות מראש כל דרך של העברת קול לכל דרך אחרת. דווקא ההבחנות בין המקרים מסבירות את ההיתר לכבד השמיעה.
בעניין רדיו וטלפון בשידור חי מובאת עמדת פוסקים רבים הפוסלים את השמיעה ליציאה ידי חובה, מן הטעם שהקול הנשמע נידון כקול המכשיר ולא כקולו הישיר של האדם. זהו הבירור ההלכתי הנמסר על דרך העברת הקול.
הקלטה נידונה בנפרד וביתר פשיטות, מפני שהיא מנותקת מקריאתו החיה של האדם. לכן אין ללמוד מהדיון בשידור חי להיתר של שמיעה מהקלטה. גם ההקלה במכשיר השמיעה האישי אינה העתקה של היתר לכל שידור בטלפון.

כאשר השומע רחוק עד שאינו יכול לשמוע כלל את קול הקורא בלי הרמקול, מובא הקושי שהוא שומע רק את קול המכשיר. לעומת זאת, אם הוא סמוך לקורא והיה מסוגל לשומעו גם בלי הרמקול, אפילו בקושי, נמסר שהוא יוצא ידי חובה.
ההבחנה אינה רק בעוצמת השמע הנוחה לאוזן, אלא בקיומה של שמיעת הקורא עצמו במסגרת המקרה המתואר. אין להחליף את התנאי הזה בכלל שכל רמקול מכשיר כל מרחק.
בשם החזון איש מובאת אפשרות לדון להקל גם בהעברת קול חיה. ההמחשה היא לקורא שמעבר לקיר או מעבר לנהר גועש: עצם קיומו של מכשול או רעש בדרך אינו מוכיח שקול הקורא אבד.
הסברה מובאת בלשון של אפשרות לדיון, ולא כפסק מוסכם המבטל את הדעות הפוסלות שידור. ביחס למכשיר שבתוך האוזן מודגשת הקרבה בין המכשיר לשמיעה, והקושי להשוותו לגמרי לקול של הקלטה מנותקת.
בדין שופר נידונה ההבחנה בין קול שופר לקול הברה. אולם בבירור המובא בשם הרב הלפרין בספר מעשה חושב, מוצע להבחין בין יצירת קול השופר לבין דיבורו של קורא המגילה, שיש בו ביטוי אותיות, פעולת איברי הדיבור ונעימה.
לפי הדרך הזאת, אין להחיל את כל דיני ההד בשופר באותה צורה על דיבור המגילה. ההשוואה נבחנת לפי סוג הקול והמעשה הנדרש, ולא רק לפי העובדה שנוסף הד בחלל בית הכנסת.
לדיון מצטרפת גם המחלוקת אם הרהור נחשב כדיבור, ובתוכה דרך ההבנה המובאת בדברי הרמב״ם וההבחנה מקריאת שמע. נשאל אם מצוות התלויות בשמיעה נידונות באותה דרך. הסברה משמשת כאן צירוף נוסף למצבו של כבד השמיעה, ואינה מבטלת את יתר בירור דרכי השמיעה.
אם יש לפניו מגילה כשרה והוא מלווה את הקורא בקריאה בלחש מתוכה, יציאתו מבוססת עוד יותר. אבל גם כשאין לפניו מגילה כשרה, והוא שומע באמצעות מכשיר השמיעה האישי שנידון, נמסר שיש לו על מי לסמוך והוא יוצא ידי חובה.
מסקנת הדברים
כבד השמיעה יוצא, לפי ההכרעה שבשיעור, באמצעות המכשיר האישי הטמון באוזנו. יש להבחין מכך בין הקלטה, שידור חי ורמקול שתלוי במרחק מן הקורא. קריאה בלחש מתוך מגילה כשרה היא חיזוק נוסף, ואינה תנאי המבטל את ההיתר למי שאין לפניו מגילה כזאת.
האם כבד שמיעה צריך להוציא את מכשיר השמיעה כדי לצאת במגילה?
לפי ההכרעה הנמסרת, במכשיר האישי הטמון באוזן כפי שנידון יש לו על מי לסמוך והוא יוצא בשמיעה באמצעותו. ההיתר נשען על צירוף טעמים ועל ההבחנה מדרכים אחרות של העברת קול.
האם ההיתר במכשיר שמיעה מכשיר גם הקלטה או שידור בטלפון?
לא. הקלטה מנותקת מקריאתו החיה של האדם, ובשידור חי ברדיו או בטלפון מובאת עמדת פוסקים רבים הפוסלת את השמיעה ליציאה. אין להעתיק אליהם אוטומטית את ההיתר למכשיר האישי שנידון.
מה ההבחנה המובאת לגבי שמיעה ברמקול?
אם השומע סמוך לקורא והיה מסוגל לשומעו גם בלי הרמקול, אפילו בקושי, נמסר שהוא יוצא. כשבלעדי הרמקול אינו שומע את הקורא כלל, מובא הקושי שהוא שומע רק את קול המכשיר.
מדוע אין מכריעים את דין המגילה רק מדיני ההד בשופר?
בבירור המובא מוצע להבחין בין יצירת קול השופר לבין דיבור הקורא במגילה, הכולל ביטוי אותיות ונעימה. לכן השוואת קול ההברה נידונה לפי המעשה וסוג הקול, ואינה מועתקת אוטומטית בין המצוות.
האם מגילה כשרה לפני השומע היא תנאי להיתר במכשיר?
לא בתנאים שנידונו. אם יש מגילה כשרה והוא קורא בלחש עם הקורא, זו דרך המבססת עוד יותר את יציאתו. אבל גם כשאין לפניו מגילה כשרה, ההכרעה היא שיש לו על מי לסמוך בשמיעה באמצעות המכשיר האישי.
לק"י האם מי ששמע את קריאת המגילה פעם אחת יוצא ידי חובה? ראיתי שבטור כתב שחייב אדם לקרוא המגילה בלילה ולשנותה ביום, מה ההבדל? והאם ישנו הבדל גבר לאישה?
הרמב"ם הל' מגילה פ"ב ה"ז "הקורא את המגילה וטעה בקריאתה וקרא קריאה משובשת יצא, לפי שאין מדקדקין בקריאתה".
האם כוונתו גם בשינוי משמעות או בקרי וכתיב כגון: קיימו וקבל -וקבלו ?
בכבוד התורה
שלום לכת"ר.
א. האם משלוח מנות הוא דווקא בחבר שמכירו? או שיכול לקיים את המצווה גם במשלוח למישהו שלא מכיר... לכאורה מלשון רבנו ומהגמרא נשמע דווקא שמכירו.
ב. מה דינו של מי שגר בירושלים אך בריחוק גדול מאוד מהעיר העתיקה שאין השכונה נראית איתה? שאפשר לראות ממרחק של קילומטר רק שכונה אחרת מהעיר.
בתודה מכת"ר.
בקריאת מגילה,
1- מי שקרא 'המולך מהודו', וקרא 'המולך' בהתאמה של ע"ז (מולך)
לא יצא י"ח?
2- 'רצפת בהט ושש',
האם יש הבדל במשמעות המילה בין 'רצפת' עם פ"א דגושה או רפויה.?
אני יודע שהמנקדים מנקדים אותו רפויה ולא דגושה.
ויעף עלי אחד מן השרפים ובידו רצפה דישעיה עם שוא נח ופא דגושה ומשמעו גחל
משא"כ דאסתר שוא נע ופא רפויה ומשמעו קרקע מרוצף
שלום וברכה למארי רצון
1) האם איננו יכולים לקיים היום את מצוות זכירת עמלק, כי הושמד? זו היתה מצווה לזמן, כמו מצוות שמירת הנחלות, שהיתה רק בתקופת באי הארץ? לנסות לחשוב עליו בכל רגע?
2) האם צריך להזכיר את שבת בכל יום, משום "זכור את יום שבת"?
3) איך מקיימים מצוות זכירה כמו זכירת המן, מרים?
תודה רבה מארי, מה היינו עושים בלעדיך?
כבוד הרב ערוסי השלום והברכה יש לי שתי שאלות לקריאת המגילה א - האם אצל התימנים או בעדות הספרדיות נוהגים לעשות רעש כשקוראים במגילה ל -"המן"? ב - איך צריך שיכתב במגילה בכל, המילים בפרק ח' פסוק 11? "להשמיד להרג ולאבד" (בלי ו' במילה להרג)? או "להשמיד ולהרג ולאבד (עם ו' במילה ולהרג)?
תודה לכבוד הרב יעקב
שלום לרב
לדעת הרמב"ם האם יש אפשרות:
1) שאדם יתחייב בפורים יומיים, למשל כמו השנה בן עיר שביום ראשון אחר הצהריים יגיע לכרך ירושלים?
2) שאדם יהיה פטור כלל מפורים למשל כמו השנה ירושלמי שביום ראשון אחר הצהריים נאלץ ללא תכנון מראש להגיע לעיר?
תודה רבה.
לכבוד הרב שלום!
רציתי לדעת מה היה המנהג/מנהגים בתימן לגבי תחפושות בפורים והאם הרמב"ם או מהרי"ץ מזכירים זאת
תודה
לק"י שלום לכמו"ר בערב פורים אני אקרא את מגילה למס' נשים חלקן ממשפחתי וחלקן שכנות. שאלותי:
1. האם הם צריכות לחזור על הפסוקים שאנו קוראים בנעימה בבית הכנסת? (ויתלו את המן.... ומרכי יצא... ועוד)
2. האם לשיטתנו מברכים לנשים את ברכת הרב את ריבנו? האם צריך מניין נשים לברכה זו?
תודה רועי
שלום כבוד הרב שאלתי היא, האם בחור שעובד אך עדיין סמוך על שולחן הוריו, חייב במצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים וזכר למחצית השקל?
ב. האם יוצא ידי חובת משלוח מנות שנותן לאחד משבעת קרוביו?
ג. כמה זה מחצית השקל כיום?
תודה מראש