מה דינו של השומע קריאת המגילה בשידור ישיר ממכשיר שמיעה או בסמארטפון, האם יצא ידי חובה?

שאל השואל ואמר, אדם שהוא כבד שמיעה ונזקק למכשירי שמיעה. האם הוא יוצא ידי חובת קריאת מגילה כשהוא שומע באמצעות המכשיר או עליו להתאמץ ולהוציא את המכשיר ולקרוא הוא בעצמו או מישהו יקרא בקול ליד אוזניו?

והתשובה: לרוב הפוסקים שדנו בעניין הזה ורבים מפוסקי דורנו בעניין הזה הגיעו למסקנה שהאדם יכול לצאת ידי חובה של קריאת המגילה כשהוא שומע באמצעות מכשירי השמיעה (לכבדי שמיעה) הללו.

פירוט הדברים הוא כדלקמן: כשאדם שומע קול מגילה מרדיו או מפלאפון אזי רבים הפוסקים אשר פסלו שמיעה זו, משום שאז הוא שומע את קול הממברנה ולא את קולו של האדם. שהרי קול האדם המדבר אל הרדיו או לטלפון הופך להיות לגלים גלים, והגלים האלה הם אשר מתגלגלים בחלל העולם עד שאותו אדם קולט אותם באמצעות האנטנה של הרדיו או באמצעות הטלפון. ולכן, בכהאי גוונא לא יוצאים ידי חובה של קריאת המגילה.

האם אדם יוצא ידי חובה על ידי שמיעה ברמקול?

אמרו הפוסקים, אם האדם השומע באמצעות הרמקול נמצא במרחק כזה גדול מקורא המגילה שעד שהוא איננו מסוגל לשמוע את קולו של הקורא רק באמצעות הרמקול. יוצא איפו שהוא שומע קול ממברנה ולא קולו של הקורא. אבל אם הוא נמצא בקרבתו של הקורא באופן כזה שלו יצוייר שהיו מסתירים את הרמקול היה מסוגל לשמוע אותו, אפילו בקושי, הרי הוא יוצא ידי חובה.

כיוצא בדבר, דנו הפוסקים בעניין לשמוע את קריאת המגילה מקלטת?

הדבר פשוט שאי אפשר לצאת ידי חובה מקלטת, כי זה כבר מנותק לגמרי מקולו של האדם. אלא קול האדם עובד ונמצא בתקליט והוא מנותק לגמרי מקול האדם. כשאנו דנים על לצאת ידי חובה משמיעה ברדיו, הכוונה בשידור חי, לא בשידור חוזר. כי שידור חוזר זה כבר משהו אחר לגמרי.

אבל, אם האדם מדבר אל מיקרופון או אל מכשיר, אומר החזון איש, שיכול להיות שבאמת כן יוצאי ידי חובה. למה?

טען החזון איש, מה זה שונה מאדם אשר קורא את המגילה וקיר מבדיל בינו לבין השומע, והשומע שומע את קריאת המגילה. כלום נאמר שחציצת הקיר גורמת שלא יצא ידי חובה? או אם נתאר לעצמנו שיש נהר גועש עם גלים וקורא המגילה נמצא מצד אחד של הנהר והשני שומע אותו, למרות שגלי הנהר גועשים וזועפים. אומר החזון איש, כלום ממש לא יצא ידי חובה? קשה מאוד לומר שלא יצא ידי חובה.

ולכן, נראים הדברים שמאחר והמכשירים האלה טמונים עמוק בתוך האוזן, ובני אדם המדברים אז נכון שהגלי קול שלהם נכנסים דרך המכשיר ומזה מגיע לאוזן, מאחר ויש קרבה גדולה מאוד בין המכשיר לבין האוזן. קשה עדיין לבוא לומר, שהוא שומע קול ממברנה, קול של קלטת. נכון, באמת בלעדי המכשיר היה מתקשה לשמוע, אולי לא היה שומע רק על ידי מאמץ. אבל עדיין קשה מאוד מאוד לבוא ולהשוות את זה לקול של קלטת, אלא עדיין יותר ויותר ניתן לומר שזה קול של הד. ונסביר את הדברים.

אם אדם נמצא בתוך בית כנסת שיש לו גג עם כיפה והוא תוקע בשופר, אזי אלה שבפנים יוצאים ידי חובה, למרות שמעורבב עם הקול גם ההדים שחוזרים מן הגג שהוא בלתי אקוסטי. אבל אלה שבחוץ, הם שומעים קול הברה מאשר קול שופר (ונפסק שהשומע קול הברה לא יוצא ידי חובה) ולכן הם לא יוצאים ידי חובה. אבל קריאת מגילה, אומרים הפוסקים, במיוחד הרב הלפרין ב'מעשה חושב', קריאת המגילה איננה כמו קול שופר. קול שופר, מה שאדם עושה זה נתינת הכח בתוך השופר, ואז נוצרים הקולות. והקולות האלה אם הם מעורבבים בקול הברה, אז מתקיים הדין "אם קול הברה שמע, לא יצא". אבל בקריאת המגילה, ישנו קולו של האדם, זה לא רק כוח. זה כוח אשר הוא מושכל מאוד. ביטוי האותיות תלוי בגורמים שונים, יש שיניים, יש גרון, יש חך. ואז האדם עושה את גם בנוסף את הנעימה. זה לא רק הוצאת אוויר לתוך השופר. הואיל וכן, אז יש הבחנה בין קריאת מגילה ובין השמיעה בקול שופר. בקול שופר אז כל ההברה יכול באמת לתפוס באמת את מקומו של קול השופר האוטנתי ולפסול. אבל בקריאת המגילה קול ההברה עדיין לא יגנוב כל כך מהר, לא יסלק כל כך מהר, את מעשי היוצר של המדבר, של הקורא. ולכן, אם אדם נמצא מחוץ לבית הכנסת ושומע את קריאת המגילה, למרות שהקורא את המגילה קורא בבית כנסת שאין לו אקוסטיקה, יש הבהרה, ושונה בקול שופר הוא אומר שהוא יצא ידי חובה.

לכן, בשים לב לכל הדברים האלה, ובמיוחד שיש מחלוקת הפוסקים אם הרהור כדיבור. יש הרבה פוסקים שאומרים הרהור כדיבור, רבנו הרמב"ם אומר הרהור כדיבור חוץ מקריאת שמע ששם "ודברת בם". השאלה האם כל מצוות שכרוכות בשמיעה כמו קריאת המגילה, דינם כקריאת שמע או לא? הואיל ויש פוסקים שאומרים שהרהור כדיבור גם בנסיבות כאלה, ובמיוחד מאחר והוא בלאו הכי נמצא בצער ולא שומע כל כך. שוודאי וודאי ניתן לסמוך על הפוסקים שהרהור כדיבור, זה בנוסף לכל מה שאמרנו.

לסיכום, האדם יוצא ידי חובה ויש לו על מי לסמוך בעניין הזה של קריאת מגילה באמצעות מכשירי שמיעה שטמונים לו באוזנו. ברור שאם יש לו מגילה כשרה לפניו, והוא מלווה בלחש את הקורא אז זה עוד יותר טוב. שאז היציאה שלו ידי חובה יותר מבוססת. אבל גם בלי זה, למי שאין לו מגילה כשרה לפניו, אלא הוא שומע רק באמצעות הקורא יש לו על מי לסמוך והוא יוצא ידי חובה בשופי.