הלכות תלמוד תורה פרק ז א-ז

מדוע לא דנו במשנה ובתלמוד בנסיבות של שכחה שכזו והרי קרובה יותר השיכחה בתקופתם?

האם ציבור יכול להחליט לקרוא בס"ת שלא ע"פ זמנים שתיקנו חכמי ישראל או להוסיף על מס' העולים?

מה תהיה תקנתם של ציבור בנסיבות אלו לפי שיטת הרמב"ם או לשיטת האחרונים?

היש נסיבות דומות שרשאי יהודי בוגר להצטרף למנין למרות שאינו נוכח עם הציבור בבית הכנסת?

הלכה ידועה עפ"י הרמב"ם והשו"ע שחבורות המחולקות בין החדרים מצטרפות לזימון, הניתן להקיש מהלכה זו לנידון דידן?

לדעת המתירים צירוף בנסיבות שכאלו, כיצד יסבירו את דין החצר הקטנה שנפרצה לחצר גדולה שנחשבות רשויות נפרדות?

מהי השיטה ההלכתית לדעת הרמב"ם ומרן ומהי השיטה ההלכתית שעל פיה פוסקים חכמי אשכנז?

חתך מאכל בסכין דמי, דהיינו: סכין שחיתך בו הבשר לפני הכשרתו, האם יאסר המאכל?

חתך מאכל בסכין בשרי נקי, היש נסיבות להיתר המאכל עם חלב ללא חשש איסור?

השאיל לזמן קצוב, האם זכאי לדרוש החזרת הנכס המושאל לפני תום זמן ואפילו מן היורשים אם נפטר השואל?

האם ניתן ללמוד ק"ו לשוכר אשר שילם עבור זכות קניינית זו? האם יורשים חייבים לפרוע חובות אביהם כשאין בעזבון כסף שיספיק למטרה זו?

אם בקשו היורשים מהמשכיר להקפיא זמנית תשלומי השכירות, האם יתחייבו בנזקים העלולים להיגרם למשכיר?