סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על מורה הנבוכים לרמב"ם.
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של הרמב"ם בכתביו האחריו ושיטת חכמי תימן הקדמונים. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות: הרב אבשלום עדן, ר' יחיאל קרואני. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
"הספר הקדוש הזה שבו אצורה גנוזה נשמתה של היהדות, מהותה של דת משה וישראל, שכל אדם מישראל חייב ללמדו ולשננו כדי שיוכל לפחות ל"סור מרע", ויזכה הזוכה להגיע ל"ועשה טוב", שבודאי היתה משאת נפשו של רבנו לתרגמן ללשון הקדש כדי להטיב עד כמה שאפשר ליותר ויותר בני אדם. להציל נפשות רבות מרחף במרחבי התהו המחשבתי, ולהביאם אל מרבצי הדעת והתבונה, למלטם מן ההעדר ולהנחותם אל היש, ומן האפסות אל המציאות, כי רבים רבים הם אשר עסקו בפרטים ושכחו את עיקר העיקרים... עלינו אפוא לעמוד על רגלנו להודות ולהלל ליוצר המאורות אשר ברא את המאור הגדול הזה להאיר לדורות... רבנו הגדול הוא היחידי אשר נטה ידו החזקה והעלה את כל פניני בראשית מנבכי ים הספרות ההלכתית היהודית, חרזה בחוט של זהב ותלאה בצואר היהדות הוא ספרו היד החזקה. וזו היא הערובה ליכולתו הכבירה, רבנו הוא היחידי אשר הראה כי לו עשר ידות ביתר המדעים ההכשרתיים וזו היא הערובה ליכולתו השפוטית ולצדק שיקוליו במדעי הרוח. ספרו זה של רבנו הוא בית היוצר לשכלול השכל האנושי ולטביעת דעת האדם במטבע תורת ישראל והאמונה היהודית".
(הקדמת הרב יוסף קאפח למורה הנבוכים)
תכנים לקריאה נוספת
מדוע חייב המשכיר "בית זה" לתקן קלקול שחל במע' הבית ולא יוכל לטעון "מזלך גרם" כדין הבית שנתמוטט?
היש הבדל בדין השכירות מחברת השכרה לבין משכיר באקראי?
מהי המשמעות המשפטית של הטיעון "מזלך גרם" ובאלו נסיבות יוכל המשכיר לטעון טענה זו?
השיטה האלגורית, ולימוד הסטוריה ושפות
שלום וברכה מארי
שלוש שאלות שהשקפה לי אליך.
1. מהי השקפתך על השיטה האלגורית. האם ללמוד את הספר כתאב אלחקאיק
2. האם ישנו ערך בלימוד שפות שמקדם בעבודת ה' ובידיעתו. כמו שראינו את ידיעות השפות של מהרי"ק.
3. האם ישנו ערך בלימוד הסטוריה.
בהערכה רבה, אלעד.
בהעדר בסיס תורני אמוני נשקפת סכנה לקיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי
השבוע נפטר סופר גדול, א"ב יהושע, שהיה לו חלק משמעותי בעיצוב דעת הקהל הישראלית. א"ב יהושע זיהה את עצמו כ'ישראלי ציוני'. היו לו שורשים של מספר דורות בארץ. הוא התבטא בעבר ש"אילולא המדינה מה יישאר לו בחיים משום שכל תכלית חייו זה הציונות הישראלית". הוא ציין בעבר שגדולי הסופרים בתנועת ההשכלה הקימו את התנועה הציונות, אשר לבסוף הקימה את המדינה.
הניתן להתייחס בימינו למחללי שבת בפרהסיה כתינוקות שנשבו?
היש להתייחס אליהם כגויים לכל דבר כפי ההלכה המקורית או יש להקל בדיניהם בגלל הנסיבות המיוחדות של ימינו במיחוד כאשר הם מגיעים למשל לבית כנסת?
הרמב"ם עשה הבחנה ברורה בין הכופרים ברמה האידיולוגית לבין בניהם שנולדו לתוך מציאות כזו ונחשב אנוס, האם לפי זה נחשוב את בני הקיבוצים החילונים כאנוסים ואולי מצווה לקרבם?
האם בגלל שהתקשורת מבצעת "שטיפת מוח" לזכויות הפרט על בסיס "בחירה חופשית" לכאורה, נתייחס ביתר קולא לאותם מחללי שבת?