מדוע חייב המשכיר "בית זה" לתקן קלקול שחל במע' הבית ולא יוכל לטעון "מזלך גרם" כדין הבית שנתמוטט?
היש הבדל בדין השכירות מחברת השכרה לבין משכיר באקראי?
מהי המשמעות המשפטית של הטיעון "מזלך גרם" ובאלו נסיבות יוכל המשכיר לטעון טענה זו?
סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על מורה הנבוכים לרמב"ם.
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של הרמב"ם בכתביו האחריו ושיטת חכמי תימן הקדמונים. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות: הרב אבשלום עדן, ר' יחיאל קרואני. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
"הספר הקדוש הזה שבו אצורה גנוזה נשמתה של היהדות, מהותה של דת משה וישראל, שכל אדם מישראל חייב ללמדו ולשננו כדי שיוכל לפחות ל"סור מרע", ויזכה הזוכה להגיע ל"ועשה טוב", שבודאי היתה משאת נפשו של רבנו לתרגמן ללשון הקדש כדי להטיב עד כמה שאפשר ליותר ויותר בני אדם. להציל נפשות רבות מרחף במרחבי התהו המחשבתי, ולהביאם אל מרבצי הדעת והתבונה, למלטם מן ההעדר ולהנחותם אל היש, ומן האפסות אל המציאות, כי רבים רבים הם אשר עסקו בפרטים ושכחו את עיקר העיקרים... עלינו אפוא לעמוד על רגלנו להודות ולהלל ליוצר המאורות אשר ברא את המאור הגדול הזה להאיר לדורות... רבנו הגדול הוא היחידי אשר נטה ידו החזקה והעלה את כל פניני בראשית מנבכי ים הספרות ההלכתית היהודית, חרזה בחוט של זהב ותלאה בצואר היהדות הוא ספרו היד החזקה. וזו היא הערובה ליכולתו הכבירה, רבנו הוא היחידי אשר הראה כי לו עשר ידות ביתר המדעים ההכשרתיים וזו היא הערובה ליכולתו השפוטית ולצדק שיקוליו במדעי הרוח. ספרו זה של רבנו הוא בית היוצר לשכלול השכל האנושי ולטביעת דעת האדם במטבע תורת ישראל והאמונה היהודית".
(הקדמת הרב יוסף קאפח למורה הנבוכים)
היש הבדל בדין השכירות מחברת השכרה לבין משכיר באקראי?
מהי המשמעות המשפטית של הטיעון "מזלך גרם" ובאלו נסיבות יוכל המשכיר לטעון טענה זו?
הרמב"ם כותב בהלכות תשובה פ"ח:"הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העוה"ב... ופירעון הרשעים הוא שלא יזכו לחיים אלו אלא יכרתו וימותו". האם הרמב"ם סובר שאין גיהינום? (תודה רבה!)
גניזה - בבקשה תענה מהר
1. אילו מלים באנגלית צריכות גניזה? האם המילה "God" צריכה גניזה?
2. אילו מלים בערבית צריכות גניזה?
3. לגבי המאמר הבא: האם הוא צריך גניזה? כתוב בו "אלהים", ועוד מלים דומות, אך גם יש פעמים שייתכן שזה וודאי שאינו מצריך גניזה. אז מה לעשות? לגזור להמון חלקים, חלק גניזה וחלק לא? לשים הכל הפח? הכל בגניזה?
שלום לכבוד הרב.
מעיון במורה ובהקדמות למשנה נראה שהרמב"ם מתייחס באופן דואלי לסוגיא.