יחס הרמב''ם למועדים במקדש ומחוצה לו
שיעור מבית הכנסת 'אבי דוד' רח' אבן ספיר ירושלים מיום חמישי ג' חול המועד יח' התשע''ט
שיעור מבית הכנסת 'אבי דוד' רח' אבן ספיר ירושלים מיום חמישי ג' חול המועד יח' התשע''ט
כיצד התייחס רבינו הרמב"ם למנהגים בתר-תלמודיים שנתפשטו ע"י המון העם?
כנגד מי כיוון הרמב"ם את חיצי בקורתו במיוחד בהקדמתו לספר "מורה הנבוכים"?
מה ניתן ללמוד בימינו מדרכו זו של הרמב"ם?
מה משמעות הזימון ומהי שיטת הרמב"ם במקרה דנן?
היש הבדל ברוב אוכלי הפת לחיוב הזימון בעשרה לעומת הרוב שלא התפללו לצירוף לתפילה?
מהי שיטתו של השו"ע בנדון, כאשר השלישי אוכל ירק או פרי או אף שותה האם יצטרף לזימון?
רציתי לשאול למה הרב קאפח לא השוה תירגומו לספר הכוזרי לתירגומו של אבן תיבון כמו בשאר תירגומיו ובמורה כתךב שאף אחר שערך תרגומו השווהו ומה שמצא יותר נאה שינה וגם כתב סיבתו המצדקת מדוע ערך תרגומו וכאן השווה רק לאבן שמואל ואף דברים שכבר נמצאים באבן תיבון העיר לאבן שמואל ולא כתב סיבה מוצדקת לעריכת תרגומו ולא סיקר ג"כ כלום רק תקף (בצדק) את אבן שמואל אשמח אם תענה שאלתי בהקדם זה חשוב לי בתודה בברכה
מרן השו"ע מביא דעת היראים שאם אכל תותים בשבת ונגב ידיו הריהו חייב משום צובע, האם לשיטת הרמב"ם יש לחוש לדעה זו?
מהם הגדרים לאיסור מלאכת צובע בשבת, האם ניגוב ידים מזהמות נכלל במלאכת צביעה או בפעולה של הסרת לכלוך?
מדוע התירו לסנן יין צלול בשבת ולא חששו לאיסור מלאכת צביעה למרות שמסננת הבד קבלה הגוון של היין?