בקשר לשאלתי
שלום עליכם
שלחתי לרב שאלה על חלוקה בחיים עפ"י הכלל שלא לשנות בין הבנים (ונכדים)...
בבקשה ענו לי בכל מקרה
השביע את רעבונו באכילת פת אורז או דוחן בסוכה, האם פטור מברכה על ישיבה בסוכה?
האם ניתן להשוות בין דיני אכילת פת בליל יו"ט הראשון של סוכות לדיני אכילת המצה בליל הסדר?
אשה ששכחה לומר "יעלה ויבוא" בברכת המזון בליל יו"ט הראשון של סוכות, האם חייבת לחזור?
. הגדרת מצוות ישיבה בסוכה לפי הרמב"ם:
הרמב"ם מגדיר את מצוות הישיבה בסוכה כשהייה רצופה בסוכה במשך כל שבעת ימי החג, הן ביום והן בלילה, בדומה לאופן בו אדם דר בביתו בשאר ימות השנה. כלומר, הסוכה הופכת למרכז חייו של האדם במהלך החג:
"כיצד מצוות הישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהדר בביתו בשאר ימות השנה וכל שבעת הימים עושה אדם את ביתו ערי ואת סוכתו כבע שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים כיצד כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה. אוכלי שתייה כגון השישות וכוסות בסוכה. אבל כלי אכילה כגון קדרות או קערות חוץ לסוכה. המנורה בסוכה."
הרמב"ם מדגיש כי כל פעולה שאדם עושה בסוכה, כולל אכילה, שתייה ושינה, מקיימת את המצווה. לכן, לשיטתו, אדם מברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על ישיבת סוכה" על כל כניסה וישיבה בסוכה, אפילו אם אינו אוכל פת:
"ולכן אדם נכנס לסוכה בשביל לאכול ולשתות. אף על פי שלשתות מים הוא יכול לשתות גם מחוץ לסוכה. אבל ישב רוצה לשבת, לשתות, להנות. מברך אשר קצנו בצותיו צנו יושב בסוכה. אפילו שהוא לא חל פת בכלל לא קשור בכלל באכילת פת רוצה לישון הוא היה בחוץ ורוצה לישון נכנס מברך אשר קדשנו צה רצבן נשב וסוכה למרות שהוא לא אוכל פת אלא ישן כל דבר ודבר שהאדם נכנס לסוכה ומתיישב שם מברך על כל ישיבה וישיבה אפילו 100 פעם."
2. מחלוקת עם פוסקים אחרים:
פוסקים אחרים תולים את מצוות הישיבה בסוכה באכילת כזית פת. לשיטתם, רק כאשר אדם אוכל כזית פת בסוכה הוא מקיים את המצווה באופן המחייב ברכה:
"לעומת זאת הפוסקים האחרים התלו את מצוות ישיבת סוכה באכילת כזית פ ואמרו א מתי אדם מקיים מצוות ישיבה בסוכה באופן כזה שמברך עליה שמברך על מצד לשבסוכה רק אם הוא אוכל כזית פת ומשום כך ביום מכל הימים חוץ מהיום הראשון מהלילה הראשון לא יברך עלשב בסוכה אלא עד שהוא מחזיק את הלחם מברך המוציא ואחר כך לשב הסוכה."
הדובר מציין כי הרמב"ם חולק בתוקף על גישה זו וסובר כי כל כניסה וישיבה בסוכה היא קיום מצווה ומחייבת ברכה.
3. הלכות ליל הסוכות הראשון:
בליל הסוכות הראשון קיימת חובה לאכול כזית פת בסוכה:
"אכילה בלילי יום טוב הוראשון בליל יום טוב הראשון בסוכה חובה אכילה לשים לב אכילה בליל יום טוב הראשון בסוכה חובה אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו."
חובה זו נלמדת על ידי פוסקים מסוימים בגזירה שווה מליל הסדר (חובת אכילת כזית מצה). עם זאת, הדובר מסביר כי אין זה אומר שיש לברך "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על אכילת פת" כמו על אכילת מצה בליל הסדר. החיוב הוא שהסעודה של ליל הסוכות הראשון צריכה להתקיים בתוך הסוכה ובליווי אכילת פת.
4. דיני ברכת "יעלה ויבוא":
אם אדם שכח לומר "יעלה ויבוא" בברכת המזון בליל הסוכות, הדין שונה מאשר בשאר ימי החול. אם הוא סיים את ברכת "בונה ירושלים" ויכול להיזכר מיד לפני אמירת "הטוב והמטיב", הוא מברך ברכה בפני עצמה הכוללת את קדושת המועד. דין זה דומה לדין שכחת "רצה" בליל שבת. אולם, אם כבר אמר "הטוב והמטיב", עליו לחזור לברכת המזון מההתחלה.
אישה, לעומת זאת, אינה חייבת לחזור אם שכחה "יעלה ויבוא" בליל הסוכות, מכיוון שאינה חייבת במצוות ישיבה בסוכה.
ביום הראשון של סוכות (לא בלילה), אם גברים שכחו לומר "יעלה ויבוא", הם אינם חוזרים, מכיוון שאכילת לחם אינה חובה ביום חול המועד.
5. סיכום הגדרת המצווה:
הדובר מסכם כי הגדרתה של מצוות ישיבה בסוכה היא כל ישיבה וישיבה בסוכה. עם זאת, הפן החיובי של חובה ואיסור מתמקד בעיקר בלילה הראשון, בו יש חובה לאכול לפחות כזית פת בסוכה.
"נמצאנו למדים שגדרה של מצוות ישיבה בסוכה היא כל ישיבה בישיבה כל ישיבה וישיבה אבל בפען החיובי של חובה ואיסור זה לילה הראשון לפחות כזית פת בלילה הראשון עד כדי כך שזה מעוגן שאם לא ברך בבוני ירושלים חוזר."
לסיכום, קטע השמע מציג דיון הלכתי מעמיק בנוגע למצוות ישיבה בסוכה, תוך התמקדות במחלוקת בין הרמב"ם לפוסקים אחרים ובדינים הייחודיים הנוגעים לליל הסוכות הראשון ולברכת המזו
שלום עליכם
שלחתי לרב שאלה על חלוקה בחיים עפ"י הכלל שלא לשנות בין הבנים (ונכדים)...
בבקשה ענו לי בכל מקרה
השאיל לזמן קצוב, האם זכאי לדרוש החזרת הנכס המושאל לפני תום זמן ואפילו מן היורשים אם נפטר השואל?
האם ניתן ללמוד ק"ו לשוכר אשר שילם עבור זכות קניינית זו? האם יורשים חייבים לפרוע חובות אביהם כשאין בעזבון כסף שיספיק למטרה זו?
אם בקשו היורשים מהמשכיר להקפיא זמנית תשלומי השכירות, האם יתחייבו בנזקים העלולים להיגרם למשכיר?
שלום עליכם. תהיתי מי קרא לספרו של הרמב"ם "פאר הדור" האם הוא עצמו?
האם מבואה זו לא תתחייב במזוזה היות ואינה מקיימת התנאי של מידות ארבע אמות על ארבע אמות?
עשרת התנאים שמנה הרמב"ם לחיוב המזוזה, האם חלים גם על שערים המביאים לבית דירה למרות שאינם מקורים?
באילו נסיבות לא יתחייבו במזוזה אף מבואות או חדרים המביאים אל מקום שימוש האדם?
לכאורה סתירה ברמב"ם:
לפי הלכ` תשובה פ"ג משמע שהעוונות נמחלים אם יש ריבוי זכיות משלישי ואילך. אבל לפי פרקי אבות פ"ד אין לפניו מיקח שוחד. ופירש הר"מ שאינו מנכה עבירות תמורת זכיות אלא מעניש על העבירות ונותן שכר על הזכויות? תודה. תכתב בספר החיים ובספר הזכרון.
מהם גדרי רשות הרבים בערים מיושבות, האם יש להתייחס לרוחב הרחובות ולנפח התושבים העוברים בהם?
כיצד ניתן לשיטת הרמב"ם להכשיר את ההוצאה בשבת ל"רשות הרבים", האם די ב"צורת פתח"?
כרם שנטוע סמוך לו שדה תבואה, האם די בהצבת עמודים וקנה על גביהם בין שתי השדות ע"מ להימנע מאיסור החמור של כלאי הכרם?
שלום לכבוד הרב
איני יודע אם כאן המקום לשאול ששאלתי אינה הלכה למעשה באופן מיידי אלא שאלה שהתעוררה תוך כדי לימוד
אך לצערי אין לי עם מי לברר
במהלך לימוד מאכלות אסורות התקשיתי בהבנת הלכה מסויימת
פרק ה הלכה י"א
"עובר שהוציא ידו או רגלו נאסר אותו אבר לעולם בין שחתכו קודם שתשחט אמו בין שחתכו אחר שנשחטה אמו . ואפילו החזיר אותו אבר למעי אימו ואחר כך נשחטה או נולד הולד וחיה כמה שנים הרי אותו האבר אסור משום טריפה. "
אינני מבין הלכה זו ובאיזה מקרה מדובר