ספר המצוות - מצוות עשה חלק טו

והרי חכמי ישראל גינו לכאורה את הנוהגים שחיה (כריעה) גם במצבים אחרים מעבר לאותם כריעות שתקנו חז"ל?

האם רשימת הכריעות שתקנו חכמים מחייבת כל יהודי או שיש הבדל בין תפילת כהן גדול או תפילת המלך?

האם ניתן לומר שתקנת חכמים לגבי מספר הכריעות מוגבלת לתפילת העמידה בלבד ואילו בשאר התפילה לא אסרו הכריעות?

מדוע נכללו ר"ח, חנוכה ופורים במנין הימים שאין נפילת פנים והרי אין בהם חובת שמחה או עונג וכד'?

היש קשר בין המנהג שלא ליפול ע"פ לבין האיסור שלא להתענות ושלא להספיד באותו יום?

בהל' מגילה פוסק הרמב"ם שאין להספיד ולא להתענות אף בי"ד וט"ו לאדר א' כימי הפורים, מה ניתן ללמוד מכך?

מי שאוכל בנסיבות שאין לו בשר בין השיניים, האם גם אז יתחייב זמן המתנה לאכילת חלב?

מהי התכולה של גזירת חכמים, האם דווקא בשר או אף מרק בשרי שאינו כולל שיירי בשר?

בנסיבות שמדובר בבליעה ולא בלעיסה וטחינה בשיניים, האם ניתן להקל ולהתיר אכילת חלב ללא המתנה?