סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על מורה הנבוכים לרמב"ם.
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של הרמב"ם בכתביו האחריו ושיטת חכמי תימן הקדמונים. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות: הרב אבשלום עדן, ר' יחיאל קרואני. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
"הספר הקדוש הזה שבו אצורה גנוזה נשמתה של היהדות, מהותה של דת משה וישראל, שכל אדם מישראל חייב ללמדו ולשננו כדי שיוכל לפחות ל"סור מרע", ויזכה הזוכה להגיע ל"ועשה טוב", שבודאי היתה משאת נפשו של רבנו לתרגמן ללשון הקדש כדי להטיב עד כמה שאפשר ליותר ויותר בני אדם. להציל נפשות רבות מרחף במרחבי התהו המחשבתי, ולהביאם אל מרבצי הדעת והתבונה, למלטם מן ההעדר ולהנחותם אל היש, ומן האפסות אל המציאות, כי רבים רבים הם אשר עסקו בפרטים ושכחו את עיקר העיקרים... עלינו אפוא לעמוד על רגלנו להודות ולהלל ליוצר המאורות אשר ברא את המאור הגדול הזה להאיר לדורות... רבנו הגדול הוא היחידי אשר נטה ידו החזקה והעלה את כל פניני בראשית מנבכי ים הספרות ההלכתית היהודית, חרזה בחוט של זהב ותלאה בצואר היהדות הוא ספרו היד החזקה. וזו היא הערובה ליכולתו הכבירה, רבנו הוא היחידי אשר הראה כי לו עשר ידות ביתר המדעים ההכשרתיים וזו היא הערובה ליכולתו השפוטית ולצדק שיקוליו במדעי הרוח. ספרו זה של רבנו הוא בית היוצר לשכלול השכל האנושי ולטביעת דעת האדם במטבע תורת ישראל והאמונה היהודית".
(הקדמת הרב יוסף קאפח למורה הנבוכים)
תכנים לקריאה נוספת
דעת הרמב"ם בענין קדושת חפצים
כבוד הרב שלום,
בתשובת הרב מתאריך ח' אלול תשס"ה הרב כתב: "היהדות גם אליבא דהרמב"ם מקדשת מקום, עצים ואבנים מבחינה הלכתית... הרמב"ם שונה במשמעות שיש לקדושת המקום, העצים והאבנים. ומשנתו בענין זה היא מופלאה, כיצד היא פועלת על שלמותו הרוחנית של האדם". יש 2 דעות בענין משמעות קדושת חפצים. דעה אחת אומרת שזו קדושה עצמותית ממש. דעה שניה אומרת שזה סטאטוס משפטי, הגדרה הלכתית ולא מעבר לכך. מקובל לייחס לרמב"ם את הדעה השניה. לכאורה ניתן להוכיח את זה מכל מיני מקומות, למשל בענין מצות יראת המקדש "ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציוה על יראתו". ועוד.
לדרכם של ישיבות הדתי-לאומי
שלום לכבוד מורינו ורבנו.
מה עמדת הרב בנושא השוני בהשקפה בין ישיבת הר המור ובין ישיבת מרכז הרב?
הרי הפיצול היה בתשנח, עוד בחייו של מארי זלה״ה, והוא לא אמר מה דעתו?
למעשה מה הרב אוחז שעדיף ללמוד, אם כי ב״ה זה כמובן בחירה בין טוב לטוב.
אשמח לתשובה מכבוד הרב, שתניח את דעתנו, בידיעה שהרב עם כל חוכמתו יידע לומר לנו מה/ כמי ההנהגה הראוייה, בשיטתו של הראי״ה ובנו הרצי״ה זצ״ל.
נשמת האדם
לכב' הגאון הרב רצון ערוסי שליט"א
האם נכון מה שאומרים המון עם בשם בעל התניא שהנשמה היא חלק אלוה ממעל? אם כן, לכאורה זו כפירה להחשיב את ה' כמחולק חס ושלום? ואם זה לא נכון, אלא הנשמה היא לא חלק ממנו, אז האם יש מקום ביקום שבו ה' חלילה לא נמצא כמו הנשמה או האבנים?
ברוך תהיה
כללי
שלום לרב
1. מה דעתך על הלכת 'השיתוף' כפי שנקבעה ע"י השופט ברק בפס"ד בבלי? האם אי אפשר לומר שהצדק נעשה באותו פס"ד? האם זה צודק שלפי ההלכה הבעל לוקח ברוב המקרים את רוב הרכוש?
2. האם מארי התייחס פעם לשאלה זו? מה הייתה דעתו?
3. האם אפשר להוסיף סעיפים לכתובה בנושא חלוקת הרכוש ובכך להשוות לה דין של הסכם ממון? האם זה מקובל בביד"ר?
אמונה
לכבוד הרב,
שאלתי לגבי עולם הבא של הרוגי לוד היות ולרמב"ם עולם הבא =ידיעה. לא הבנתי הרמב"ם משווה את הרוגי לוד לר' עקיבא וחבריו, הם שווים? או שמא רק בצדדים מסויימים, ישנם מדרגות בעולם הבא, האם האדם לרמב"ם הוא יצור אחיד, מה קורה שיש פער קיצוני בין גודל המעשה לבין רוב חוכמתו, גודל מעשיו עם ר' עקיבא וחבריו וחכמתו וכו', אזי איפה האדם נמצא?! מקווה שהסברתי את עצמי,
בתודה ומחילה על הטירחה י'
סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט
הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.