מה שווה הלימוד שלי? לעולם יעסוק אדם בתורה שלא לשמה?
הרמב"ם ובעלי התוספות נחלקו בהסבר שיטות שונות שהובאו בתלמוד כיצד יש להתייחס ללימוד תורה שנעשה באופן שלא לשמה.
אגרת הרמב"ם לר' פנחס הדיין מתוך סדרת שיעורי הרב אליקים צדוק בתשובות הרמב"ם
הרמב"ם ובעלי התוספות נחלקו בהסבר שיטות שונות שהובאו בתלמוד כיצד יש להתייחס ללימוד תורה שנעשה באופן שלא לשמה.
אגרת הרמב"ם לר' פנחס הדיין מתוך סדרת שיעורי הרב אליקים צדוק בתשובות הרמב"ם
נאמר בתלמוד: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" וכך פסק הרמב"ם והשו"ע. מה, א"כ, משקלם של מנהגי אשכנז מ-י"ז בתמוז?
מה פירוש "ממעטין בשמחה" לפי חכמי תימן, האין עושין סעודות לברית, פדיון הבן ומה עם חנוכת הבית או אף בר מצווה?
היש מקום להחמיר בימים אלו כמנהגי יהודי אשכנז והרי בתלמוד ביקרו את החכמים שהתאבלו על החורבן יתר על המידה?
לק"י
כבוד הרב שלום וברכה,
רציתי לדעת מה הדין ביום בנושא של תבואה חדשה לדעת הרמב"ם ?
איזה תבואה אסורה רק בשדה של יהודי? בארץ או גם בחו"ל? האם מותר "להעלים עין" ולא לשלוח משגיחים וכו' לחו,ל על מנת לפטור את החדש בדרך של ספק ספיקא והאם בכלל אנו צאן הרמב"ם נוקטים בשיטת ספק ספיקא ואם כן מהם התנאים לסברה שכזאת.
יורנו הרב וה' יסייעהו בדבר תורתו.
גלעד.
כבוד הרב שלום,
בתשובת הרב מתאריך ח` אלול תשס"ה הרב כתב:"היהדות גם אליבא דהרמב"ם מקדשת מקום,עצים ואבנים מבחינה הלכתית...הרמב"ם שונה במשמעות שיש לקדושת המקום,העצים והאבנים.ומשנתו בענין זה היא מופלאה,כיצד היא פועלת על שלמותו הרוחנית של האדם".
יש 2 דעות בענין משמעות קדושת חפצים.דעה אחת אומרת שזו קדושה עצמותית ממש.דעה שניה אומרת שזה סטאטוס משפטי,הגדרה הלכתית ולא מעבר לכך.מקובל לייחס לרמב"ם את הדעה השניה.לכאורה ניתן להוכיח את זה מכל מיני מקומות,למשל בענין מצות יראת המקדש "ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציוה על יראתו".ועוד.
רציתי לשאול:1.האם זה נכון שלרמב"ם זה סטאטוס משפטי בלבד?