ניפוי קמח
שלום לרב
האם ניתן לנפות כמות של קמח, לשומרו במקפיא, ולאחר מכן להשתמש בקמח ללא ניפוי ?
משלוח מנות מגיע מחבר דתי, מסורתי או ממי שאינו שומר מצוות, והאריזה מלאה פריטים קטנים. לפני שמחליטים מה לאכול יש להבחין בין מוצר בעל סימון כשרות, מוצר שנפרד מן האריזה המקורית ותבשיל שהוכן בבית. התווית, מקום הקנייה וידיעת דיני הכשרות משנים את התמונה.
האזינו להבחנות בין סימון כשרות, קנייה מחנות מפוקחת והכנה ביתית, ושמרו על התנאים של כל מקרה.
במשלוח המורכב ממוצרים שונים אין להכריע על הכול כמקשה אחת. כאשר על המוצר עצמו מופיע סימון כשרות, ניתן לסמוך עליו באופן פרטני כל עוד לא התברר ההפך. עצם העובדה שהשולח אינו שומר את כל המצוות אינה מבטלת את סימון המוצר.
לעומת זאת, לעיתים סימון הכשרות נמצא רק על הקרטון או על האריזה הגדולה. המקבל רואה כמה פריטים שנלקחו מתוכה, בלי לדעת מהיכן באו. כאן נדרשת ידיעה נוספת; אין להעתיק לפריט בלתי מזוהה כשרות שלא רואים ושמקורה אינו ידוע.
כאשר השולח שומר כשרות, אפשר לסמוך על כך במסגרת המקרה הנידון. גם לגבי אדם מסורתי, אם ידוע שבאופן כללי הוא קונה את מוצריו מחנויות כשרות ומפוקחות, מובאת האפשרות לסמוך על ידיעה זו בפריטים שנידונו.
אבל אם לא ידוע שהוא מקפיד על כך, אין להשתמש בפריטים הבלתי מזוהים. אותה בעיה קיימת במשלוח ממי שאינו שומר מצוות כשאין ידיעה על הקפדתו בכשרות. ההכרעה נשענת על מה שיודעים בפועל, ולא על כינוי חברתי בלבד. לגבי המוצרים הבלתי מזוהים שבשאלה מובאת אפשרות למסור או למכור אותם לעובדים שאינם יהודים.
מוצר שהוכן בבית שונה ממוצר סגור הנושא סימון מוכר. צריך לדעת מהם מושגי הכשרות של המכין וכיצד הוא נוהג. אם ידיעותיו מצטמצמות להפרדה בין בשר לחלב בלבד, אין די בכך כדי לסמוך על כלל הכנת המזון, מפני שיש דינים חמורים נוספים.
במקום שבו ידוע שהמוצרים נקנים ממקורות כשרים ושיש שמירת כשרות בדרך כלל, ואילו החשש הנוסף המסוים הוא ספק באיסור דרבנן, מובא צד ההיתר של ספק דרבנן. התנאי הזה חיוני: אין לקבוע שכל ספק במטבח ביתי הוא מדרבנן, ואין להתיר באותה דרך חשש לאיסור תורה.
מסופר על אדם שקיבל בשר משחיטה פרטית, לאחר שנאמר לו שהשוחט מקצועי והבשר כשר. בבדיקת החתיכות התעורר חשד לחלב האסור באכילה. הרב מחפוד מצא בחתיכות חלב אסור והסירו, אך בירור הדברים לא הסתיים בכך.
לאחר שנודע שהבשר נמסר ככשר למרות החלב שנשאר בו, התעוררה גם שאלת הבדיקות האחרות. מי שיודע לשחוט אינו בהכרח יודע לנקר, והכשל שנמצא מחייב לשאול על מה עוד סמכו. הסרת החלב בלבד אינה מתירה בשר אם נותר בו חשש נבלה או טרפה.
לכן, לאחר הבירור המתואר, נמסר שאין לאכול את אותן חתיכות. אין זו קביעה שכל שחיטה פרטית אסורה, אלא דוגמה לצורך בפיקוח ובידיעה מקצועית בכל שלבי הכשרת הבשר. גם מראה חיצוני או הבטחה כללית אינם מחליפים את הבירור.
מסקנת הדברים
במשלוח מנות בודקים כל מוצר לפי סימון הכשרות והמידע הממשי על מקורו. בפריטים בלתי מזוהים ובמזון ביתי נדרשת היכרות עם הקנייה ועם שמירת הכשרות. ספק מסוים באיסור דרבנן אינו דומה לחשש תורה, והסרת פגם אחד אינה מוכיחה ששאר שלבי הכשרות נבדקו כראוי.
האם אפשר לאכול מוצר עם סימון כשרות שנשלח מאדם שאינו שומר מצוות?
המוצר נידון לפי סימון הכשרות שעליו, כל עוד לא התברר ההפך. עצם זהות השולח אינה מבטלת את הסימון. יש לבדוק את המוצר המסוים, ולא להכריע על כל המשלוח בבת אחת.
מה עושים בפריטים שאין עליהם סימון כי הוצאו מאריזה גדולה?
צריך לדעת מהיכן נקנו ועל מה נסמכת כשרותם. אם ידוע שהשולח שומר כשרות או קונה בדרך כלל מחנויות כשרות ומפוקחות, מובאת אפשרות לסמוך במסגרת המקרה הנידון. בלי ידיעה כזאת אין להשתמש בפריטים הבלתי מזוהים.
האם די בכך שמכין המזון הביתי מפריד בין בשר לחלב?
לא. יש דיני כשרות חמורים נוספים, ולכן נדרשת ידיעה רחבה יותר על אופן ההכנה והמקורות. צד ההיתר של ספק דרבנן נוגע לספק מסוים שבאמת שייך לאיסור דרבנן, ואינו הופך כל חשש במטבח הביתי למותר.
מדוע הסרת החלב מן הבשר שבדוגמה לא הספיקה?
הכשל שנמצא עורר גם שאלות על בדיקות הכשרות האחרות. הסרת חלב אינה מתירה בשר אם נשאר חשש נבלה או טרפה. לכן, לאחר הבירור המתואר, נמסר שלא לאכול את החתיכות הללו; אין להסיק מכך איסור גורף על כל שחיטה פרטית.
שלום לרב
האם ניתן לנפות כמות של קמח, לשומרו במקפיא, ולאחר מכן להשתמש בקמח ללא ניפוי ?
רציתי רק לדעת מהו הציטוט בתורה שאוסר על אכילת מזון עכו''ם או אפילו ציטוט שלא אוסר על מזון עכו''ם
רק אם אפשר לשלוח לי את זה היום בזמן הקורב ביותר כי אני צריכה את זה לעבודה ואשמח אם תעזרו לי
וגם אם אפשר זאת אומרת אם תכלו לשלוח לי את התשובה לאימייל שלי והוא:
תודה
שלום לכבוד הרב.
רציתי לשאול האם מותר לאכול פופקורן בקולנוע, במידה והפופקורן כשר, אלא שהם פותחים בשבת. זאת, למרות שלאכול במסעדות שפותחות בשבת, מעולם לא העליתי על דעתי. אך פה אין ספק שהפופקורן כשר והמכונה משמשת אך ורק להכנתו.
תודה רבה לכבוד הרב.
רכשתי מחבת חדש לצורך הכנת ללחוח.
(לחברה שאינם תימנים מדובר בפנקייק)
המחבת חדש טבלתי והשתמשתי בו פעת אחת אך, העוזרת שאינה יהודיה הכינה לעצמה חביתה עם גבינה ובכך הכלי נהיה חלבי.
כאן אני בדילמה הרי הכלל כבולעו כך פולטו אך כאן לא מדובר בנוזלים.
מטרתי שהמחבת תהא לשימוש פרווה (רק לחוח כי הוא מחבת מיוחד ושטוח)
אי לכך שאלתי היא האם ישנה אפשרות להכשרה ?
יתר על כן איך ההתמודדות של כשרות עם שינוי הטכנולגויה כמו טפלון.
אם אני מכינה לחמניות 2 ק"ג קמח באופן הזה:
שליש קמח תירס
שליש כוסמת
ושליש קמח תפוחי אדמה
האם להפריש חלה מעיסה זו?
האם יש לברך עליה?
שלום הרב,
לנהגים בשיטת הרמב״ם לחלוט בשר עוף קודם בישולים, האם הכנה במכשיר נינג'ה גריל בו יש צליה באויר חם, דינה כתנור לפניו צריך חליטה, או כצליה על מנגל בה לא נדרשת חליטה?
הבשר מונח בתוך המכשיר על רשת מוגבהת, והיום מגיע במהירות לטמפרטורה גבוהה באויר חם ויבש, כך שהבשר על הרשת אינו שוהה בתוך רוטב.
תודה רבה
מה הדין לגבי צלחת שהושארה בחוץ ונגע בה או שאכל ממנה חתול האם אפשר להמשיך להשתמש בה או לא?
עפ"י הרמב"ם, בין בשרי לחלבי כ 6 שעות, האם בכניסה לשעה השישית כלומר 5 שעות ומשהו יהא מותר?
שלום לכבוד הרב!
ראיתי בתשובה שהרב כתב באתר שבימינו ניתן להקל בברירת אורז ואין צורך לבוררו.
רציתי לשאול אם אפשר לומר אותו דבר גם לגבי קמח במיוחד אם כתוב עליו שנופה כבר אע"פ שכתוב גם שיש לברור לפני השימוש, ובמיוחד כשקונים אותו טרי (התאריך בעת הקניה הוא מספר ימים לאחר התאריך המצוין כתאריך היצור)
בתודה.
מעשית לא נגרם נזק ממוני לקונה ולמרות זאת נשאלת השאלה?
האם יש הבדל בין איסור מדאורייתא או איסור מדרבנן? מה יהיה הדין אם כל הבשר נצרך ע"י הקונה?
האם ישתנה הדין אם יתברר שהמוכר עשה זאת במזיד או בשוגג?