תכנים לקריאה נוספת
בני נוח - מחוייבים לידע השם?
בהלכות מלכים ומלחמות פרק ט,א כתוב "על שישה דברים נצטווה אדם הראשון--על עבודה זרה, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים." לגבי עבודה זרה. האם זה אומר בימפורש שהבן נוח מחוייב לידע השם, כמו כתוב בהלכות יסודי התורה פרק אתא ש-"יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו?" בכל זאת, האם הוא צכיך ללמוד מיהודי שהוא יכול "לידע" או להאמין ש בדיוק השם קיים והוא בורא העולם?
היחס לגר ולגוי
1 אם נפגש עם גוי ביום אידו. האם לברך ברכת חג שמח?
2 מדוע אנו מחויבים לשמור על הגר כמו את היתום והאלמנה ?
3 לגבי דין אמירה לגוי בשבת:
האם הבנתי נכון מהשיעור של כבוד הרב בנושא, כי לגבי מלאכות מדאורייתא אין לומר לגוי בשום פנים וכן אין לרמוז גם כשיש צורך גדול ולצורך מצווה?
ומלאכות מדרבנן, כשיש צורך גדול כגון שבת חתן וכו' או לצורך מצווה כגון עונג שבת אפילו לאדם יחיד או זוג, ניתן לומר לגוי או לרמוז?
איסור קיום מצוות לגויים
שלום לכבוד הרב,
בהלכות מלכים, פ"י, ה"ט כותב הרמב"ם שאסור לעכו"ם לקיים אף מצווה. הגמ' בסנהדרין נ"ט מדברת רק על שבת ולימוד תורה. לא מצאתי בנושאי הכלים את מקורו של הרמב"ם. אודה לרב אם יוכל לעזור לי. כמו כן הרדב"ז מבין שהרמב"ם אוסר דווקא שביתה לשם מצווה, ולא שביתה מקרית. כיצד מסתדר פירוש זה עם דברי רבינא בגמ' "אפילו ביום שני", וכפירוש רש"י, שלא רק הקובע יום למנוחה, אלא גם מי ששבת במקרה חייב מיתה.
הלקח לעתיד מתגובות נשיא מדינת ישראל לבקשתו של נשיא ארה״ב
ענינים שונים
כתב מרן בסימן רסח "... הרי זה גר אפילו נודע שבשביל דבר הוא מתגיר הואיל ומל וטבל יצא מכלל העובדי כוכבים וחוששים לו עד שתתברר צדקתו ואפילו חזר ועבד עבודת כוכבים הרי הוא כישראל מומר שקידושיו קידושין"
א. מה כוונת מרן "וחוששים לו עד שתתברר צדקתו"?
ב. האם הרמ"א מודה למרן? (שהרי שתק שם גבי הדין הזה)
ג. האם יש אחרונים (וגם ראשונים?) החולקים על מרן בזה? נושא אחר:
ד. האם מותר לי להכנס לבית הכסא עם "מחברת עוונות" (שבה אני כותב העבירות לזכרון כמוזכר בשערי תשובה)? אפילו שמתוך הדברים אפשר ללמוד הלכה? (שמתוך שרשום כך וכך עשיתי אפשר להבין שאסור...)
מהי עמדת ההלכה ביחס לזרים המסתננים לארץ כמבקשי עבודה?
מהו משמעותו של המושג "שלום" עפ"י תורת ישראל?
"חייך קודמים לחיי חברך", האם מוסר זה נחות יותר מהדרישה המוסרית לחלוקת המשאבים המצומצמים?
באלו תנאים התכוונה תורת ישראל שיש לתמוך בגרים המתנחלים בקרבנו?
האם מותר לשמוח בנופלו של אויב?
לכבוד הרב שלום! ברצוני לדעת האם מותר לשמוח בנפול אויבינו לד"ג: ערפאת שמת ביום חמישי האם מותר לנו לשמוח בכך שהוא מת? האם המשפט "בנפול אויביך אל תשמח" למה מתכוון הפ"ס? האם הוא קשור או שזה קשור ליהודי שקרה לו משהו והאם מותר לשמוח? אשמח אם תוכל להבהיר לי את העניין מצדדיו. בברכה: אבנר.
מדוע איסור נישואין לנוכרייה חל גם כשאינה עובדת עבודה זרה?
שמעתי את השיעור על איסור חיתון עם גוייה תושב בארץ, שחל גם על אלה שאינן עע"ז. מאידך, הרב פוסק לגבי השמדת ז' עממים, שהציווי הזה חל דווקא על אלה שהם עע"ז ולא על אלה שלא. ממה נובע ההבדל הזה? וללמוד אני צריכה. בתודה מראש.