בין הכוזרי לרמב"ם - ארץ הקודש ולשון הקודש
בנושא: קדושת ארץ ישראל ולשון הקודש
בנושא: קדושת ארץ ישראל ולשון הקודש
על הפסוק בישעיהו (ס' כ"ב) "אני ה' בעיתה אחישנה" דרשו חכמים במסכת סנהדרין (דף צ"ח.) "זכו - אחישנה, לא זכו - בעיתה", כלומר - אם יהיו לישראל זכויות הקדוש ברוך הוא יקדים את הגאולה ואם לא, חס ושלום, הגאולה תבוא בזמנה שנקבע לה
לכבוד הרב האם לשיטת הרמב"ם יתכן שבית המקדש יבנה קודם למלכות בית דוד, או שדעתו היא שחייב להיבנות אך ורק על ידי המלך המשיח? אמנם בירושלמי כתוב שבית המקדש יבנה קודם למלכות בית דוד. מצד שני בהלכות מלכים פרק יא הרמב"ם אומר שמשיח יבנה בית המקדש. מצד שלישי בפרק י"ב הוא כותב שלא נדע איך יהיו הדברים עד שיהיו, ולא ברור האם זה רק על סדר ביאת אליהו הנביא וכיו"ב או גם על העניינים שבפרק י"א. השאלה היא האם הרמב"ם בפרק י"א התכוון להכריע הלכה בעניין ולקבוע שהמקדש יבנה בהכרח רק על ידי המשיח, או שלשיטת הרמב"ם גם בעניין זה לא נדע איך יהיה עד שיהיה?
שלום וברכה כיצד מיישיבים את הסתירה פרק פרק יא בהלכות מלכים שבהם הרמב"ם כותב להלכה כיצד מזהים את מלך המשיח ואת סדר תהליכי הגאולה (עמידת מלך, קיבוץ גלויות, נצחון האומות ובניית המקדש) ואילו בפרק יב הרמב"ם כותב שלא נדע את תהליכי הגאולה איך יהיו עד שיהיו. האם הרמב"ם בפרק יב חזר בו ממה שכתב בפרק יא?