תכנים לקריאה נוספת
'טוב-רע''
לק''י
שלום לכבוד מורינו ורבינו הגאון הרב רצון ערוסי שליט''א
שאלתי היא מדוע תמיד מזכירים גם את הצד הטוב וגם את הנגד דהיינו למה אומרים תיהיה לראש ולא לזנב או תיהיה בין יושבי בית המדרש ולא בין יושבי קרנות גם הרמב''ם
הרבה פעמים במיוחד במידות אומר מה להיות ומה לא...אז שאלתי היא מדוע אומרים לנו את שניהם יכולים להגיד לנו איפה להיות וזהו...!!
ירדו גשמים בשמחת תורה, האם הם חלילה גשמים שאינם של ברכה?
מדוע אין שואלין על הגשמים כבר מתחילת תשרי או לפחות מיו"ט ראשון של סוכות אם אכן מדובר בעונת הגשמים?
רבינו הרמב"ם בפירושו על המשנה אומר: "וירידת הגשם בתחילת סוכות מורה שאין פעולתם רצויה לפני ה' ", מה משמעות דבריו?
מה הקשר בין העיתוי של הזכרת גשמים במוסף של שמחת תורה ושאילתן במרחשוון עם חובת הערבות ההדדית של עם ישראל?
מחלוקות ראשונים במחשבה
לק"י
האם עצם כך שיש מחלוקות ראשונים בענייני מחשבת ישראל/אמונה הרי שאחד מכל בעל מחלוקת טועה?
וא"כ, לפי זה יוצא שמי שטועה תורתו אינה תורה ולכן לא נוכל לברך על לימודו ברכת התורה מפאת הדין, ספק ברכות להקל?
אני יודע שאין זה כך, אך מדוע שלא נוכל לומר כך?
האם אפשר לומר ששני הראשונים צודקים כמו שאנו אומרים על מחלוקות התנאים והאמוראים "אלו ואלו דברי אלדים חיים" ? והפירוש לכך הוא שלדוג' אם יש טמא וטהור אז באותו דבר שדנו עליו יש צדדים של טמא ויש צדדים של טהור אבל חייבים לפסוק הלכה אז נפסקה הלכה מסויימת, אך לא חלילה שאחד טועה... מה נאמר במקרה שלנו?
יסורין של אהבה
שלום לכבדו הרב
לשיטת הרמבם אין יסורין ללא עוון
לכן לא יתכן שיש יסוורין ללא שום עוון ( כמו שמפרש רש"י את המושג יסורין של אהבה במסכת ברכות )
רציתי לדעת האם זאת הדעה הרווחת בקרב פוסקי ההלכה ? או שהרמבם בדעת מיעוט ( מי עוד סובר כמותו )
אשמח לקבל מקורות לעיון .
תודה