הנס של מיתון מזג האויר המדברי על מנת לאפשר לבני ישראל קיום מצוות ישיבה בסוכות

לרב רצון שלום וברכה.
בעבר שאלתי את הרב שאלה בנושא הנבואה והרב הזכיר אז שישנו הבדל בין נביא המתנבא לעצמו לבין המתנבא לכלל.
הרב אמר אז שהמתנבא לכלל זהו עניין ניסי מיוחד ואילו המתנבא לעצמו זוהי הנבואה הטבעית עליה מדבר הרמב"ם שהיא שלמות אנושית.
אם יוכל הרב, לציין לי את המקור במורה נבוכים ממנו נלמד דבר זה. שלכאורה ההבדל בין המתנבא לעצמו למתנבא לכלל, הינו באופיו של הנביא וגדלותו וכמו שהרמב"ם אומר שיש אדם שלימודו מספיק לעצמו וישנם כאלו שמתעוררים ללמד אחרים וזוהי הסיבה הראשונה לכתיבת הספרים. או שמא זו הייתה כוונתו של כבוד הרב, שכיון שהדבר תלוי באופיו של הנביא זהו גופא הנס המדובר.

הרמב"ם כותב בהלכות תשובה פ"ח:"הטובה הצפונה לצדיקים היא חיי העוה"ב... ופירעון הרשעים הוא שלא יזכו לחיים אלו אלא יכרתו וימותו". האם הרמב"ם סובר שאין גיהינום? (תודה רבה!)

עליך השום מארי רצון האם הרמב"ם יסכים לאימרת בעל "תורת חובות הלבבות" שאומר בסוף ספרו, שאם אדם זיכך את עצמו והעלה את עצמו לדרגות גבוהות ביותר בעבודת ה', ערכו יהיה פחות בהרבה מאשר אדם שמזכה אנשים רבים וצאצאיהם במצוות. אם הוא מסכים, אז היאך ייתכן שלמזכה עוברת אוטומטית מצווה שהבן של המזוכה פועל? כל טוב ובאמת
תודה

לק"י כה"ר רצון ערוסי יצ"ו שלום רב במו"נ א, ה כת"ר שכל הבטה ראיה וחזיה שנאמרה ביחס לה' הכוונה השגה שכלית. בתחילת הפרק כת"ר "השגת השכל" ובסופו "השגת הלב" ושאלתי מה הפרש יש ביניהם לעניין הבנת פרק זה. בברכה דוד משה