תכנים לקריאה נוספת
גדרי החיוב לשמוע לנביא
בס"ד לכבוד הרב,
הרב כותב שיש חיוב לשמוע רק לנביא שהשתלח לאחרים, אבל נביא שכל נבואותיו הם לעצמו אין לו גדר של נביא שחובה לציית לו. נראה שזה תלוי במחלוקת הראשונים האם יש חיוב לשמוע לנביא גם בדברים שאומר מעצמו. מהתוספות ביבמות צ, ב ד"ה וליגמר וסנהדרין פט, ב ד"ה אליהו משמע שיש חיוב לשמוע לנביא גם בדברים שאומר מדעתו. וראה מנחת חינוך מצווה תקט"ז ולפי"ז אולי יש חיוב לשמוע גם לנביא שלא השתלח לאחרים
תורת הרמב"ם והקבלה
שלום הרב ערוסי.
רציתי לשאול אם יש איזה דרך לקשר בין משנתו ותורתו של הרמב"ם לבין תורת הקבלה (הארי והזוהר וכו') משום שאני מאוד מחובר לשני הקטבים האלה ביהדות ואני לא מצליח לקשר בין הדעות השונות שבהן וזה משפיע לי מאוד על חיי האמונה והדת, אשמח לעזרה.
תודה מראש
תענית 40 יום - תקופת שובבי"ם
שלום לכבוד הרב.
אני מעוניין לקבל על עצמי בלי נדר תענית 40 יום בתקופת השובבי"ם שמתחילה בשבוע הבא.
אשמח לדעת מה דעת הרב בעניין התענית עצמה:
בנוסף אבקש לדעת מה הם התנאים לקיום התענית
בין היתר הכוונה היא שבנוסף ל"עננו" שאני מוסיף בערבית, בשחרית ומנחה
צום למחרת עד השקיעה - האם יש עוד תנאים לקיום התענית?
אשמח לתשובתך
יוסף
מחלוקות ראשונים במחשבה
לק"י
האם עצם כך שיש מחלוקות ראשונים בענייני מחשבת ישראל/אמונה הרי שאחד מכל בעל מחלוקת טועה?
וא"כ, לפי זה יוצא שמי שטועה תורתו אינה תורה ולכן לא נוכל לברך על לימודו ברכת התורה מפאת הדין, ספק ברכות להקל?
אני יודע שאין זה כך, אך מדוע שלא נוכל לומר כך?
האם אפשר לומר ששני הראשונים צודקים כמו שאנו אומרים על מחלוקות התנאים והאמוראים "אלו ואלו דברי אלדים חיים" ? והפירוש לכך הוא שלדוג' אם יש טמא וטהור אז באותו דבר שדנו עליו יש צדדים של טמא ויש צדדים של טהור אבל חייבים לפסוק הלכה אז נפסקה הלכה מסויימת, אך לא חלילה שאחד טועה... מה נאמר במקרה שלנו?
משנת הרמב"ם
לק"י לכבוד מורנו ורבנו
אמרו חכמים "זכה תהה לו סם החיים, לא זכה תהה לו סם המוות" משנת הרמב"ם זיכתה אותי בסם החיים, אך חברתית גזרה עלי גזר דין מוות. כיצד ניתן לאחות בין שני הפכים אלו בכבוד רב