שלום לכבוד הרב. שאלתי היא : איך צריך לנהוג אדם דתי שאוכל רק כשר, כאשר הוא נמצא במסעדה לא כשרה למטרת פגישות עם אנשים חילוניים וכמובן שלא אוכל ושותה רק יושב ומשוחח עימם. האם עדיף להשאיר את הכיפה אוו להורידה שלא יהיה מצב של חילול השם ?
שלום כבוד הרב!
בהמשך לשאלה ששלחתי. הקציצה (מבשר טחון שלא עבר חליטה) מוקפת בקמח וביצה לפני שהוכנסה לטיגון עמוק. האם הטיגון ייחשב חליטה והאם השמן חייב להקיף את הקציצה ב-4 צדדיה?
תודה רבה.
שלום וברכה.
ברשותי שאלה ואשמח לדעת את תשובת הרב בנושא.
אדם שעובד בתור שמרטף או אצל חולה סיעודי ומתבקש להביא איזשהו מוצר חלב
למעסיק או לאחד מבני ביתו בתוך שש השעות שזה אכל מאכל בשרי. אם הוא לא יעשה כן
עלולים לפטר אותו. כיצד עליו לנהוג?
תודה רבה.
התחלנו להקפיד בתקופה האחרונה על נושא חליטת הבשר לפני אכילתו
אין לי את מי כ"כ לשאול , כל הנשים התימניות שאני מכירה לא מקפידות על נושא חליטה לבשר בקר ,
השאלה שלי זה לגבי בשר טחון - אני מעוניינת לעשות קציצות ברוטב או ממולאים , קניתי נתח בשר חתכתי לחתיכות עשיתי לו חליטה של כ 10 דק' ,ואז טחנתי את החתיכות שעברו חליטה(-בישול) במכונת טחינת בשר ביתית, הקציצות ברוטב לא ניתן לעשות כוון שזה מתפרק והממולאים לא יצאו טוב בדרך הזו כוון שהבשר בושל כבר לפני הטחינה
בתקופה זו אנו נמצאים בארה"ב וראינו שמנהג המקום (רבנים) לא לבדוק כלל את האורז או לנפות את הקמח כיוון שלסברתם אין שום חשש לתולעים,
האם ניתן לסמוך על זה ומה צריך לעשות בנדון?
בע"ה
לכבוד מו"ר
בקשר לתשובת הרב לגבי יין שספג טעם העץ הייתי רוצה להוסיף ולשאול האם עדיין היין כשר לקידוש אם נאמר שבהליך הכנת היין השתמשו לאחסונו בחבית עץ אלון במשך תקופה ארוכה כדי לשבח טעם היין בספיגת טעם העץ מהחבית,לאפוקי אותה תשובה שבה טעם העץ לגריעותא,.האם הדברים מתיישבים עם דברי רבנו שבת כט,יד
ותשובת הרב מהרה תצמח ושכרך כפול מהשמים
שלום לכבוד הרב שליט"א. בתשובתך כתבת לי "עלינו לדעת, שהרבנות המקומית שפועלת כהלכה, סומכת על כללים הלכתיים בבואה להקל ברמת הפיקוח, ולכן אין לפסלה". במה הרבנות מקילה? האם זה לענין הסרכות? מה זה "סרכא"? כבוד הרב תרחיב בתשובתך. מדוע רבני העיר שהם ה"מרא דאתרא", לא נותנים החלטה להחמיר בבדיקות, מדוע להקל? תודה וכל טוב.
