כיצד יתייחס שומר המצוות לאותם חילונים המלגלגים עליו בגלל הקפדתו על כללי הבריאות?

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, אני יליד חו"ל - ב"ה עליתי ארצה בשנת ה'תשנ"א -, עליתי ארצה בהיותי בן 27 ולצערי ראיתי במו עיניי התבוללות ומבחינתי התבוללות היא פשוט מצב שבו איש או אישה מבני ישראל מחותנים לגויים וכתוצאה מכך ילדיהם מתחנכים אף הם כגויים או כיהודים למחצה, כאשר בבית אותה משפחה מדליקים נר שבת או חנוכייה. אך בפועל, במקרה הטוב, הילדים אינם רואים את עצמם כיהודים. לכן, לדעתי, גם כאשר זוג יהודים חיים באופן כזה, מרוחקים מתורת ישראל בכוונת תחילה וכתוצאה מכך גם בעיניי ילדיהם תורה ישראל אינה אלה זכר למשהו שנהגו לקיים סבא וסבתא, דברי הבל לדעתם הקלה. הלא זו גם התבוללות? בברכת התורה

לאשתי ולי נולד בשעה טובה בן בכור, אחרי כמה שנים של נסיונות ביום רביע, כה בכסלו, אי"ה, תתקיים הברית ההורים של אשתי טוענים שרבנים אמרו שאסור להזמין בני משפחה עם נטיות הפוכות העניין הוא שהרופא שליוה את אשתי בכל הטיפולים ודאג לה הוא חברו של בן דודתי ( אני נזהר מלקרוא להם בני זוג ). אשתי ואני רואים בו חבר קרוב ולא רוצים לפגוע בו וגם לא בבן דודי שעזר בכל מה שניתן מה עושים?

א. האם תלוי במנהג (שבימנו גברים גם צובעים) או מכיוון שזה דאורייתא לא?
ב. האם מותר לספר לצבוע את ראשו של לקוח?
תודה!

שלום כבוד הרב
1) מאז חזרתי בתשובה עזבתי את חבריי מהעבר שהמה חילונים, ואם למשל אני אפגש עם חבר חילוני מתי שהוא, על מה לדבר איתו, מה לעשות איתו? הרי הכל דברים בטלים בשיחות שהיו לי עם אותם חברים, ואין להם שום קשר כמעט לתורה חוץ מטיפה מסורתיות שהיא לא נובעת מיראה אלא מתוך רגילות מגיל קטן..
2) האם לחילוני חלק לעולם הבא? הרי מספיק הקורא בספרים החיצונים ועוון נידה ועוד כדי להכרת מעולם הנצח, לא?
3) האם למחלל שבת יש חלק לעולם הבא לאחר יסורי גיהנם 12 חודש? או שגם זה לא יהיה לו?

שלום לרב
שאלתי מתייחסת לדעתו של הרמב"ם בלבד ולא לדעתם של שאר הפוסקים. הרב ענה בתשובה ש"מבחינה עקרונית, להבדיל מהבחינה המעשית, יהודי מחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי לכל דבר". אם זה רק מבחינה עקרונית ולא מעשית, ואם הרמב"ם לא כתב שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה אסור בשתיה, למה לפסוק בדעת הרמב"ם - מה שהרמב"ם לא כתב - שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה אסור בשתיה? ואם נאמר שאכן יינו אסור בשתיה, הרי אם הוא כגוי יש עוד משמעויות מעשיות. אז למה נקח דווקא את איסור היין ולא את שאר המשמעויות? אלא אם כן נאמר שמבחינה מעשית, דעת הרמב"ם שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה לא נאסר בשתיה.
תודה רבה.