אתמול הבענו את כאבנו ואת מחאתנו על הפרובוקציה שהייתה בכיכר דיזנגוף. בשעה שמי מאלו אשר נושאים את רוממות הדמוקרטיה בפיהם, רומסים ודורסים את זכויות אותם בני אדם שרוצים ומבקשים להתפלל בהפרדה מגדרית לפי רצונן של הנשים, או לפי רצונם של הגברים. וכמובן הצבענו אצבע מאשימה אל בית המשפט העליון שלא פסק פסיקה חוקתית אמיתית, וכן לא גילה מנהיגות ולא הבין עד כמה אחדות עם ישראל תלויה בכף מאזניים בעניין הזה.
לרב שלום וברכה אני מאושפז בביה"ח ולא פעם נתקל במצבים תורניים מול חילונים שבניהם מסגל הביה"ח 1 מה לעשות במצב כזה? וכן אחד המאושפזים לקח לי ספרי קודש ביניהם תהילים וסידור והשליך לאסלה והוריד מים 2 האם הדין על אותו אדם משמיים או לא בגלל מצבו הנפשי והאם אני מחויב לשנוא אותו שנאמר "ובמתקוממיך ה" השם יצליח מעשי ידיך
לרב שלום. אני אחראי על כל נושא החוגים והפעילויות ביישוב (יישוב תורני). אני בונה עכשיו מערך חוגים ואני מעוניין לדעץ האם אני חייב לפנות רק למדריכים דתיים או שמא ניתן לפנות גם לחילוניים? כ"כ אני רוצה להתייחס גם לנושא הכספי וכמובן המקצועי ז"א במידה והמצדאיך החילוני יותר מקצועי או יותר זול וכד' תודה רבה
אני בחור דתי שמתחזק עובד בחנות ביגוד והנעלה די הרבה זמן המצב היומיומי בחנות הוא כזה: שירים לועזיים ברקע עובדות שלפי מזג האוויר לבושות קליינטיות לרוב חשופות חשיפה לתמונות של נשים התנאים טובים השכר טוב אבל מציק לי שאולי ע"פ התורה אסור לי להיות במקום הזה, למרות שאני בורח מכל עבירה שאני נתקל במקום. בגדול האם לברוח ולא לחזור?
שלום יבוא אל כמו"ר הגארון רבי רצון ערוסי הי"ו ברצוני לשאול את כב' על מה שהתחולל במדינה בפרשת האפליה בעמנואל. האמנם, לפי הרמב"ם, כפי שאמר הגר"ע יוסף כל מי שהולך להתדיין בבית דין היום במדינה אין לו חלק לעולם הבא? מה דעת כב' בעניין זה? האם אסור ללכת להישפט בבית משפט?
החלטת ביהמ"ש העליון אשר אסר לקיים מאורע לחברה החרדית בעפולה במתקן ציבורי שבו המאורע התקיים על בסיס של הפרדה בין נשים ובין גברים לפי בקשתם של המשתתפים באירוע, הלו הם בני החברה החרדית. ולפי בקשתו של האמן שאמור לשיר באירוע, שהכל מותנה בהפרדה כדרכם של החרדים ששומרים על ההפרדה המגדרית באירועים כאלה.
שאל השואל ואמר, האם מותר ליהודי דתי לתמוך במצע שבו נאמר שיש להפריד את הדת מהמדינה?
לעניות דעתי לא ולא. והסיבה היא כדלקמן:
אף על פי שבאמת היו גם רבנים אשר בראותם שיש קושי עצום בקיום העניין הזה של מיהו יהודי לפי ההלכה, נישואין וגירושין לפי דין תורה, מתחים עצומים בין המערכות בית דין הרבני, בתי משפט כלליים וכן הבעיה הקשה מאוד של העולים מרוסיה, שיש ביניהם שאינם יהודים ועלו מכוח חוק השבות לכאן. וכן, שיש בעוונותינו הרבים חילול גדול ואנשים שאולי התחתנו כדת משה וישראל, אולי נכשלים בעברות קשות מחשש של ממזרות וכיוצ"ב. אז היו רבנים שבאמת כמעט הרימו ידיים והציעו הפרדת דת מהמדינה.
