האם רשאים לטבול בערב יום הכיפורים במקווה גם בימי הקורונה?

ידוע לי בוודאות שתימנים נוהגים להתפלל תפלת חזרה בלבד בתפלת מוסף של יום ראש השנה. אני מניח שהמנהג מבוסס על פסיקת הרמב"ם בהלכות תפלה פ"ח הלכה י'. אתמול במסגרת שעור בעיון במסכת ראש השנה עלה לדיון עניין חזרת הש"ץ והרב מגיד השעור הביע דעתו כי קיים ספק לעניין נכונות הנוהג הנ"ל, לאור פסיקת הרמב"ם בהלכות תפילה פ"ט הלכה יג' וכן מחלוקת חכמים ור"ג בסוף מסכת ראש השנה"דף לה". לטענת הרב שליח הצבור לא יכול להוציא את הצבור בחזרה בלבד של תפלת מוסף, אלא אם כן התפלל הוא עצמו קודם לכן תפלת מוסף בלחש ובמנין. ענין זה מעורר תמיהה גדולה לאור הנוהג המושרש בקהילות תימן להתפלל חזרה של מוסף בלבד כולל שליח הצבור.

שלום לרב.
האם מנהגינו להתעטף לבן ביום כיפור?

שלום לכבוד הרב.
חולה או זקן שאינם יכולים לעמוד הרבה זמן. מה עדיף שיעשו בזמן שהחזן מתפלל תפילת מוסף (תפילה אחת) שיתפללו מהר יותר ואז בסיום תפילתם ישבו? או שיתפללו עם החזן וכשמרגישים שאינם יכולים לעמוד ימשיכו את תפילתם בישיבה?
תודה רבה.

שלום לכבוד הרב,
יברכך ה' ותיכתב ותחתם בספר החיים ואריכות ימים ותזכינו ואת כל עם ישראל. לשאלה: בני בן ה שמונה חודשים אובחן כחולה אסתמה. במסגרת הטיפול בקוצר הנשימה אנו עושים לו אינהלציה ב 4 פעמים ביום. שאלתי היא: האם אסתמתי מוגדר כחולה שיש בו סכנה ומותר להפעיל עבורו את מכשיר בשבת ויום טוב או שלא? אם כן באיזה אופן? במידה ויש לו התקף אסתמה (כלומר קוצר נשימה חזק) האם ניתן להפעיל את מכשיר האינהלציה באותו רגע או לחכות לזמן שבו הוא צריך לפי מסגרת הטיפול? מה השוני בדין בין ילד למבוגר? אנא השאלה קצת דחופה ומאוד קריטית

אמר לי מישהוא שדיבר עם מארי קאפח שאמר לו מארי שאין תוקף לדיני ממונות של תורה מול חוקי המדינה והרשיות המקומיות ושאין עניין לדון בדיני תורה כשיש כאלה (ושזה אפילו נוגד את דין התורה). מהו טעמו של מארי (מצד דינא דמלכותא דינא, מצד שדיני ממונות של תורה ניתנו רק למציאות שאין חוק אחר וכו') ומה דעת הרב?