דיני תרומות ומעשרות בתנאי דיור עירוניים - חלק א
דין פירות, עצים ננסיים, עלי ירק, אדניות (עציצים), עציצים בתוך בית
מקורות: קידושין, סב, א-ב רבינו, תרומות ומעשרות, מעשר שני וכלאים
שלום רב
אנו עמותה אשר תורמת מזה זמן רב לשני כוללים תרומה חודשית .
מתברר כי בניגוד לחוק ממלכתי של המשרד לשרותי דת , עלינו לקבל אישורו של המשרד לתרומה .
כרגע עדיין אין אישור , לא ידוע אם יתקבל או לא . האם נכון יהיה להמשיך התרומות למרות אי קיום החוק הממלכתי .
מבקש לציין לכולל אחד התרומה היא 2000 ש"ח לחודש ומהווה כ - 25% מהכנסות הכולל .
בכולל השני התרומה היא 2600 ש"ח לחודש ומהווה 13% מהתקבולים השנתיים .
אנו צפויים בקרוב לביקורת מבקר המדינה .
האם עפ"י ההלכה ננהג נכון בהמשך התרומות ללא קבל אישור המשרד לשרותי דת ?
תודה
אינני יודע לאיזה חוק אתה מתכוון.
מבחינה חוקית, עמותה שמקבלת תקצוב מהמדינה, אסור לה להעביר מאותו תקציב לעמותה אחרת.
או להוציא מאותו תקציב למטרות שאינן ממטרות אותו תקציב.
אבל אם עמותה יוזמת ומארגנת התרמה בקרב אוהדיה, למען הכוללים, איני יודע שדבר זה אסור לפי חוק כל שהוא.
דין פירות, עצים ננסיים, עלי ירק, אדניות (עציצים), עציצים בתוך בית
מקורות: קידושין, סב, א-ב רבינו, תרומות ומעשרות, מעשר שני וכלאים
שלום לכבוד מורנו ורבנו הגאון רבי רצון ערוסי שליט"א
נודה שמורי יענה לנו על שאלות לפי משנת רבנו ומארי יוסף קאפח זצ"ל
ממתי מונים את שנות הערלה, מיום שנשתל האילן היות והוא ניטל עם הגוש שלו או מיום שהועבר לעציץ?
האם הנחתו של העציץ ע"ג משטח בטון מבטלת את הגדרתו כעציץ נקוב ויתחייב בדיני הזרעים רק מדרבנן?
הניחו את העציץ במרפסת מקורה, האם לעובדה זו יש השפעה על דין הפרשת תרו"מ ודין הערלה?
האם העובדה שמדובר בנטיעה בנסיבות שאין גישה לאדמה משתנה דינו של האילן גם בדיני ערלה, תרו"מ ושביעית? איסור כלאים מן התורה מוגבל ל"שדך" וא"כ האם לכאורה לא יהיה אסור אף מדרבנן? מהם הדברים שצריכים פוסקי ההלכה למעשה לשקול בבואם להכריע בפסיקותיהם בדינים של הפירות שבאו לעולם בנסיבות דנן?
לק"י
שלום כבוד הרב,
אני מכין לצריכתי הפרטית יין מענבים וכן משרת צימוקים. כיצד עלי להפריש תרומות ומעשרות:
א) האם עלי להפריש מהפרות לפני הכנת היין או שמא להפריש רק מהיין?
ב) האם דין משרת הצימוקים כדין היין לענין זה?
ג) באם הופרשו הפרות, האם יש כמות מינימלית של יין שעל פחות ממנה אין צורך להפריש?
ד) כיצד משתנים דינים אלו למי שמתגורר בחוץ לארץ?
בברכה
שלום לכבוד הרב
האם אומרים ווידוי מעשרות בימינו?
כיוון שבפשטות גם לרמב״ם לא אומרים בימינו וידוי מעשרות כי אסור לשקר,
למשל-אתה לא מעלה את המעות לירושלים אז אתה לא יכול להגיד את הוידוי וכדומה
תודה רבה
מהם המבחנים ההלכתיים הקובעים לצורך חיוב בחלה, האם כולל גם עיסה שיובשה בחמה?
מה נשתנה דין הבסיס הדגני של העוגה שמברך המוציא אם קבע סעודה מדין הלחוח שברכתו מזונות בכל מקרה?