האם מותר להציב פרסומי בחירות ע"ג רכוש פרטי ללא קבלת רשות הבעלים?
האם רשאים בעלי הנכסים להסיר ולקרוע שלטי הבחירות בנסיבות שנתלו ללא רשות?
האם רשאים בעלי הנכסים להסיר ולקרוע שלטי הבחירות בנסיבות שנתלו ללא רשות?
גם אתמול בשעה שחיילי צה"ל נלחמים בעוז נגד טרוריסטים אכזריים ורעים אשר זוממים עלינו לפגוע בנו בכל מקום ובכל עת, המוחים נגד הרפורמה המשפטית המשיכו להפגין ולשבש את התנועה בנמל התעופה הלאומי.
האמת צריכה להיאמר. כבר אין מדובר בהפגנות, אלא בשיבושים. יש הבדל בין הפגנה ובין שיבוש. הפגנה זה היא זכות דמוקרטית חשובה שאדם מוחה נגד עניין מסוים, על איזו זכות דמוקרטית חשובה מאוד. אבל שיבוש זה דבר אנטי דמוקרטי.
שלום לכ"ת,
האם מתפלל בביכ"נ בשכונתו בנוסח "שאמי" המרגיש כי נוסח זה אינו "מתאים" לו וחש כי נוסח הלשון "נדבק" אליו רשאי להתפלל בנוסח "באלדי" בביכ"נ בשכונה אחרת מרוחקת יותר?
מהם המגרעות של השיטה המודרנית (הקרויה "דימוקרטית") לבחירת מינויים לתפקידים ציבוריים בכירים?
האם גילוי פרטים שקשורים בהתנהגותו של מועמד למינוי הינו תקין או שזה גובל ברכילות ולשון הרע?
האם הסקופים שמחפשת התקשורת עלולים לגרום לדחיית הצטרפותם של אנשים מוכשרים לשרות הציבורי?
מהי הדרך המאוזנת שעל החברה לאמץ בתהליך מינוייים לתפקידים ציבוריים בכירים שיעודד הצטרפות כשרונות מחד ושמירה על טוהר המידות מאידך?
1. חטא השפיטה החברתית בפייסבוק
2. חטא שנאת חינם – שוברים שתיקה
3. חטא המתירנות
כסף שנתרם עבור תחזוקה וצרכים של בית הכנסת, האם רשאים לשנות יעודו לשימושים פרטיים?
באלו נסיבות ובאלו תנאים ניתן יהיה להתיר שינוי יעוד של כספים שנתרמו גם לצרכים קהילתיים?
האם ישנה בתורת ישראל התנגדות ל"חופש הביטוי" והרי ההלכה מחייבת את המחאה מדין "לא תגורו"?
מהם המפגעים המוסריים, החינוכיים והחברתיים העולים עקב קידוש "זכות המחאה" בשיטת המשטר הדמוקרטי?
מהן, איפוא, דרכי המחאה המוצעות ע"י תורת ישראל עבור "צדק חברתי" וכיצד ניתן ליישמם בנסיבות של ימינו?
מה דינו של הקבלן, האם רשאי לחזור בו כדינו של השכיר שיכול לחזור בו אפילו באמצע היום?
מהו מעמדו של רב קהילה, האם משועבד הוא לציבור או שהינו משועבד לה' מבחינה דתית?
כיצד יובטחו זכויותיו של הרב לפרנסתו, היש בנסיבות אלו שעבוד הדדי בינו לבין הקהילה?