תפילה
כאשר אני מתפלל שחרית לא במניין תימני, האם עליי לעשות נפילת פנים בסמוך לתפילת י"ח כמנהגנו או שעליי להמתין עד לנפילת פנים של המניין?
כי אזלת לקרתא זיל בתר נימוסים. ואין לעמוד בין היושבים, ולא לשבת בין העומדים, ולכן קיים נפילת פנים רק כשהם מקיימים זאת.
תכנים לקריאה נוספת
סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט
הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.
כיצד להעביר ביקורת על הנעשה בבית הכנסת, והאם לשלוח מכתב אנונימי?
שלום רב.
חיכיתי כמה שנים עד שאזרתי אומץ לשלוח שאלה זו.
באופן אישי לא קל לי עם הנושא בכלל, אבל המצב לא פשוט.
בבתי הכנסת בהם אני מתפלל,(בשבת במניין התימני ובחול בבתי כנסת אחרים כי אין מניין בתימני),ישנם מתפללים קבועים שמתנהגים בצורה שמפריעה לתפילה או בצורה שאינה הולמת.
לשון הרע בהתאסלמות
בקהילתי ידוע לי על התאסלמות דוד של מישהו מהקהילה בתימן .מתוך התעסקות בעבר התימנים ידוע שהיו מקרים של התאסלמות בדרך כלל בכפיה .האם יש בנסיון שלי לברר עם חבר קהילתי את הסיבה להתאסלמות של דודו .לשון הרע רכילות? .
נניח שמישהו יהיה מעוניין לחקור את הסיבות להתאסלמות. את האומדן. בעשרות השנים שלפני העליה יהיה מותר לספק לו מידע שכזה .
קצת מקומם אותי ההנחה שאני שומע לעתים לומר שמצבם של יהודי תימן היה טוב .
כיצד משלבים תרגום בקריאת התורה בבית כנסת יחיד של בני עדות שונות?
לכבוד מו״ר הרה״ג רצון ערוסי שליט״א שלום הרב.
אנו גרים בישוב קטן בשומרון ובו רק בית כנסת אחד, התושבים המתפללים בני עדות שונות.
כמובן שהמציאות מעלה מורכבויות בכל נושא התפילה.
אנחנו בישוב 2 לוים תימנים, ונהגנו עד כה שהלוי המברך גם קורא ובנוסף יש ילד מתרג'ם את המברך הזה בלבד.
יש פעמים שהתרגום מלאה את הציבור האשכנזי, אף כי הוא מברך אחד בלבד.
שאלתי היא: מה תוקף התרגום מבחינה הלכתית?
והאם יש ערך מוסף או משמעות מסוימת לתרגם מברך אחד בלבד?
דרדעים
האם הרב יוסף קאפח וסבו היו כופרים בתורת הקבלה וטענו שזה שטויות והבלים? ואם הם טענו שזה אמת למה הם נקראים בפי עם ישראל בתור כת מוזרה ומשונה?
חרם
כבוד הרב שלו'
לאחרונה נודע לי על חרם שהטילו רבנים על חברת אלקטרה.
איני יודעת מה אמינות המידע כי אני לא מקורבת לרבנים חרדים.
אני לא חרדית בביתי והולכת ע"פ הפסיקות של הרב לכן הייתי רוצה את דעתו.
כנ"ל לגבי שפע שוק.
תודה
האם הלכות נידוי שבמשנה תורה נוהגות גם בזמן הזה?
לכבוד הרב,
הרמב"ם מביא בהלכות תלמוד תורה הלכות רבות שעוסקות בנידוי
האם הלכות אלו נוהגות בזמן הזה, ואם לא, מה המקור לביטולן?
ראיתי אחרונים שכתבו שבזמן הזה המלכות אוסרת לנדות ועל
כן לא מנדים. אבל לדוגמה במדינת ישראל, האם קיים חוק שאוסר נידוי?
על פניו נראה ברור שלא נוהגים בענייני נידוי וחרם בזמן הזה כלל
ובכל המדינות. שואל מה המקור לכך.
בברכה