בקורת על מנהיגים בעת שלום - חיונית! בעת מלחמה - פוגעת בלכידות ובאחדות ובמורל החיילים

שלום וברכה למארי ערוסי,
1. רבנו כותב באגרת השמד (מה' הרב קאפח עמ' קיז) שהרוגי מלכות, אפילו עע"ז כירבעם בן נבט, יש להן חלק לעולם הבא.
2. מי שנהרג במלחמה ע"י גוים, הוא נחשב כנהרג על קידוש השם (הל' מלכים ספ"ז: וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד...).
3. אחאב מת במלחמה (מלכים א פכ"ב). ושאלתי: הנה שנינו בסנהדרין (פ"י מ"ב) שלאחאב אין חלק לעוה"ב. מדוע? הרי הוא נהרג על קידוש השם...

בעקבות החטיפות
רציתי לשאול את דעת הרב בעניין נוהל "חניבעל " נוהל זה מדבר על מיקרה של חטיפת חייל צהל לשם מיקוח. במקרה זה הפקודה היא לירות בחוטף ובמידת הצורך גם בחטוף, על מנת להרוג. נוהל זה מוסבר לכל חיילי צהל אם אני לא טועה כבר בטירונות. מסבירים לחיילים שחייל חטוף הוא פגיעה מורלית וביטחונית כל כך קשה שצריך לסכל בכל מחיר. האם מבחינה הלכתית הנוהל הזה נכון? האם יש למה להשוות אותו?
תודה ש

שלום וברכה הרמב"ם פוסק שמותר למלך לצאת למלחמת רשות, כדי 'להרחיב גבול ישראל' או 'כדי להרבות בגדולתו ושמעו'. ושאלני בעל תשובה והובכתי כי לא היה בפי מה לענות לו. הוא שאל היאך מלחמת רשות היא מוסרית? מותר לעם לקום יום בהיר אחד ולשעבד\להשמיד את העם שהוא שכנו? וכדי להמחיש את הקושיה - וכי מותר לאדם פרטי שחסר לו כסף, ולשדוד את השכן שגר לידו? ודאי וודאי שלא. אז איך בין עמים הותר הדבר? ודבר שני, אשמח לקבל ביאור על דברי הגמרא "מלכותא דקטלא שיתא מעלמא לא מיענשא". נעשים מעשים של רצח אונס, וזה מותר? ועוד, ואולי הגוים שהרגו אותנו לא יענשו, כי בעיניהם אנחנו אומה אחרת? ברוך תהיה

כיצד ניתן להתמודד עם עיר שמיעוטה מסרב לקריאה לשלום אך רובה מסכים?