עיתונאים יקרים, הזהרו בדבריכם! חובת הדיבור - כן! ניתוץ סמלים - לא!

 כ"א בשבט תשפ"ד  פרסום בערוץ 731.01.24, 10:01

עיתונאים: התנהגו בכבוד ואל תהרסו סמלים מנהיגותיים
לאחרונה נחשפתי למסיבת עיתונאים שקיים ראש הממשלה, שמטבע הדברים הוא צריך להודיע לציבור הרחב על המצב הביטחוני ובתום דבריו היו שאלות של עיתונאים.
________________________________________
לאחרונה נחשפתי למסיבת עיתונאים שקיים ראש הממשלה, שמטבע הדברים הוא צריך להודיע לציבור הרחב על המצב הביטחוני ובתום דבריו הי שאלות של עיתונאים.
אבל היו מן העיתונאים שלא שאלו בדרך של שאלה ובדרך של כבוד ובדרך ארץ, אלא בעזות ובהתרסה מתוך שנאה וזלזול בראש הממשלה, כך שנוצר לי הרושם שלא מדובר במסיבת עיתונאים אלא במסיבת עוינים.
כאן עלינו לגלות לאותם עיתונאים יקרים דבר אחד, אתם פועלים מתוך תובנה חשובה מאוד שיש מה שנקרא חופש הביטוי, אך נגלה לכם סוד שבתורת ישראל אין מדובר בחופש הביטוי אלא בחובת הביטוי.
מניין לתלמיד שיושב לפני רבו ושומע שרבו מטהר את הטמא ומטמא את הטהור, מזכה את החייב ומחייב את הזכאי מניין שלא ישתוק, ודרשו חכמים שאסור לתלמיד לשמור את הדברים בבטן אלא חייב להעיר ולתמוה, אך בדרך ארץ.
וכאן אנו מגיעים לדבר מאוד מהותי, כיוון שאתם העיתונאים היקרים מונחים ע"י התובנה המודרנית על חופש הביטוי וכאן אנו מגלים לכם שלפי תורת ישראל זוהי חובה! ראו גם ראו כיצד תורת ישראל היא תורת השלימות, כשם שהיא מחייבת הביטוי כך היא גם מחייבת דפוס התנהגותי של דרך ארץ כי "דרך ארץ קדמה לתורה".
להעיר! לחלוק! אך בכבוד!
ולפני הרבה שנים, כשמר לוי אשכל המנוח היה ראש ממשלה, נשא דברים בהר הצופים בירושלים והיו עיתונאים ששאלו אותו והיה מי ששנאו והוא השיב ואמר לו: אדוני הצעיר, אני ראש ממשלת ישראל ודבר אלי בטון שכזה?!
לא שהיה מר לוי אשכל מרודפי הכבוד, ענוותן היה, אך הוא צודק אוי לנו אם על בסיס "חופש הביטוי" אנו נתנהל "בהפקרות הביטוי"
וננתץ דמויות סמליות שהם חשובות לנו, ראש ממשלה, אע"פ שאתה חולק על דעותיו , אך ראש ממשלה הוא!
ננתץ דמות של נשיא, ננתץ דמויות של רבנים של מנהיגים אוי לנו.
לחלוק, כן! לנתץ דמויות, לא!
העם זקוק לאמת אך גם זקוק לדרך ארץ, לדפוסי התנהגות ערכיים. וכך אמרו חכמים "עז פנים לגהינם" ברמה הפרטית אדם שהוא עז פנים חלילה חלילה יורש גהינם. אז עם כל הכבוד צריך דרך ארץ קדמה לתורה.
אבל יותר מכך אמרו חכמים שהכהן הגדול היה על מצחו מעל התפילין ציץ שרשום בו שם ד' והציץ מכפר על עזות פנים. כי עזות פנים היא גם עזות מצח כפי שנוהגים לומר, וכהן הגדול זה כבר תפקיד שהוא אחראי על כלל ישראל, לא עניין פרטי, אלא כלל ישראל והוא נושא שם שמיים על ראשו מעל התפילין כדי לכפר על עבירה חמורה שהיא עזות פנים כי היהדות כל כך מדגישה את העניין של הדרך ארץ של הכבוד, הנימוסים היא דוגלת באמת היא רוצה אמת.
"לא תגורו מפני איש" אל תאגרו את הדברים בבטנכם חייבים אתם לומר את דעותיכם, אך בדרך ארץ!
כשם שהאמת היא ערך חשוב כך גם הדרך ארץ חשובה.
ומשום כך, כל אותם עיתונאים שהפכו את מסיבת העיתונאים למסיבת עוינים צריכים לעשות חשבון נפש ולשוב לחיקה של היהדות אשר מחייבת את הביטוי לא רק מתירה אותו, אך גם מחייבת את הדרך ארץ.
לשלב את החתירה לאמת יחד עם דרך ארץ ונימוסים.
זהו פרצופה של היהדות זוהי מורשתה של היהדות ועם מורשת זו ככל שנידבק בה וחיינו לעולם! אכי'ר.