שגה בית המשפט בשיקול הדעת כשביטל בקשתו של ראש הממשלה לדחיית עדותו במשפטו

האם התורה חייבה באחריות רק על נפילה מגג או אף בכל מכשול שטומן בחובו סכנת נפשות?
מהם התנאים ובאילו נסיבות תחול האחריות למכשול על הבעלים?
האם השוכר לא יתחייב ב"לא תשים דמים בביתך" ומי יתחייב בתשלומי נזיקין למי שנפל ונפגע?

האם מותר להלשין למשטרה על אדם שעובר על חוקי התנועה?
הרב רצון ערוסי בריאיון מרתק בראיון בשידור חי בכאן מורשת אצל בני טייטלבוים.

שאל השואל מהי עמדת משפט התורה לגבי פסק דין של בית הדין הצבאי אשר לא הסכים להרשיע את המחבל הערבי בניסיון להריגה, בטענה שכיוון שהוא דקר את אותה אישה יהודיה דקירה אחת והסכין נשברה ונפלה על הרצפה. ואין אנו יודעים אם כוונתו היתה להרוג, או אין כוונתו להרוג. ולכן, אפשר להרשיע אותו על חבלה וכיוצ"ב אבל לא על ניסיון הריגה. מה עמדת התורה בעניין זה?

האם מותר לשדר on-line בשעה שיש קרבות מה נעשה בזירות השונות, האם יש פצועים או אין פצועים, נפגעי חרדה וכל כיוצ"ב?

תשובה: אסור בשום פנים ואופן לשדר מה קורה בזירות השונות, כיוון שזה מחזק את האוייב המר והנמהר אשר חרט על דגלו להשמיד אותנו. ואין צורך בשידור אשר מלווה את כל המהלך, יש צורך לתת מרגוע לבני האדם. ברוך ה', אם שלטונות הצבא רוצים להודיע משהו, א' – יש אזעקות. ב'- יש פריצות בשידור, ואז כבר הדברים מתפרסמים. אבל בשידור המתאר on-line את כל המהלכים את כל הקרבות, יש בזה רק נזק.

שאל השואל אתמול לרגל הרצח המזוויע הנוסף בשרשרת הרציחות המזוויעות שבו נער בחור מוסלמי אשר בא ורואה ילדה קטנה ישנה ובשנתה הוא דוקר אותה דקירות רבות עד לרציחתה והוא מפרסם ואומר שהמוות בשבילו זה זכות הוא מחכה לזכות הזאת כדי להיות שם בגן עדן, שאל השואל ואמר, האם הרמב"ם אשר ראה במוסלמים כמי שמיחידים את ה' אשתמש בספרות של חכמי האסלאם הקדמונים אשר דיברו הרבה מאוד על ייחוד ה', האם חלילה חלילה הרמב"ם לא טעה בהערכתו את האסלאם?