יציאה מהארץ
שלום הרב.
עיינתי בתשובות קודמות שלך לגבי עניין היציאה מהארץ ועדיין הנושא לא קיבל תשובה ברורה.
נשמח אם תענה לנו בצורה ישירה שתחסוך את המסקנות שצריך להסיק משאר התשובות..
האם בימינו מותר לצאת מהארץ לצורך טיול?
אם כן, כיצד זה מסתדר עם פסק הרמב"ם?
האם למארי הייתה דעה ברורה בעניין? אם כן מה היא?
ממש נשמח לתשובה מפורטת וטובה , ממש ממש בבקשה !
תודה רבה הרב.
היום נהגו היתר, בהסתמך על דעות פוסקים שהיציאה לחו"ל, בימינו, ברוב המקרים, היא יציאה לתקופה קצרה, כשיש ליוצא כרטיס טיסה הלוך וחזור,
ובתקופה שלנו שכל העולם כולו כפר גלובאלי קטן, קשה לקיים את ההלכה כפי שרבינו כתבה, כמו גם הזמר בכלי זמר במסיבות מצווה, והמצב ההלכתי של היציאה לחו"ל הרבה יותר מבוסס.
תכנים לקריאה נוספת
יסודי התורה
לכבוד הרב
שלום וברכה!
יסודי התורה
1. רבנו בהלכות יסודי התורה פרק א,יא כותב:"וכך אמרו חכמים אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה ולא עורף ולא עיפוי". מהי כוונת רבנו באומרו עורף ועיפוי?
2. רבנו בהלכות יסודי התורה פרק ב, א-ב כותב שיש מצוה ליראה מה' ויראה זו היא רוממותו, ואילו בהל' תשובה פרק י,א-ב כותב רבנו שלא ראוי לעבוד את ה' מיראה, ושם כותב מארי שאין אצל רבנו יראת רוממות,
א. לכאורה לא מובנים לי דברי מארי ע"פ הכתוב בפרק ב'.
ב. כיצד יובנו דברי רבנו בפב' שרואה במצוה ביראה מול דבריו שלא ראוי לעבוד את ה' מיראה?
תודה רבה וכל טוב.
שער הביטחון
כיצד אפשר להסביר את דברי רבנו בחיי זצ"ל בחובות הלבבות בשער הביטחון בפתיחה שבעל הביטחון בהשם פרנסתו מוזמנת לו כל ימיו וכן משמע גם בפסוקים מפסוקי הנביאים. האם אפשר להבטיח כאלו דברים כי יכול להיות שמא בורא עולם גזר על אדם פלוני שיהיה עני מרוד או ימות ברעב ח"ו? וגם היו צדיקים שחיו בעוני מרוד.
מה דעת ההלכה על חתימה על כרטיס "אדי" לתרומת אברים לאחר המוות?
כאשר הועדה הקובעת את רגע המוות כוללת גם דמות רבנית פוטרת הבעיה ההלכתית של קביעת רגע המוות?
היש תוקף מבחינה הלכתית משפטית לצוואה לתרום אברים והרי אין לאדם בעלות על גופו לאחר מוות?
מהם הסיכונים והאבסורדים העולים מהשקפת העולם שעומדת מאחורי כרטיס "אדי" ומהו הפתרון ההלכתי להשתלת אברים ע"מ להציל חיי חולים נזקקים?