הישן סמוך לעלות השחר יברך המפיל?
שלום וברכה
אם אני נכנס למיטה ב4:00 בלילה, ועלות השחר ב4:15, ואולי יקח לי זמן להרדם וכבר יהיה עמוד השחר. האם עליי לברך ברכת המפיל? כי לא אמור לברך המפיל מי שישן ביום.
תודה רבה
שלום וברכה
אם אני נכנס למיטה ב4:00 בלילה, ועלות השחר ב4:15, ואולי יקח לי זמן להרדם וכבר יהיה עמוד השחר. האם עליי לברך ברכת המפיל? כי לא אמור לברך המפיל מי שישן ביום.
תודה רבה
לק"י
השאלה מתייחסת לשיעור
https://net-sah.org/he/node/5310
א. ברור שאישה פטורה מלימוד תורה, אבל גם הברכות לא נאמרו בלשון לימוד תורה – וחוכמת הנוסח בא (להבנתי שלא מצאתי לה סימוכים) דווקא כדי לכלול אישה!
הכיצד?
בראשונה נאמר ציווי על "דברי תורה".
אם אישה אינה חייבת ב"דברי תורה", במה היא תהיה חייבת לקיימן?!
האם המדד לקביעת חיוב הברכה הינה "עד כדי שיתאכל במעיו". ומהי משמעותו של מדד זה?
הפליגו במסיבת אכילת הפירות שנמשכה שעות אחדות, האם יפקע מהם חיוב ברכה אחרונה על הפירות?
חכמי ישראל קבעו ברכת המזון אפילו על שיעור אכילת כזית. האם שייך לומר בנסיבות אלו "עד שיתאכל..."?
בגמרא נאמר שהנפרד מחבירו יאמר לו לך לשלום ואילו לאדם שנפטר אומרים לך בשלום. מהם נימוקי הגמרא?
מדוע רבינו הרמב"ם לא התייחס לאימרה זו למרות שהרי"ף הביאה בספר ההלכות שלו?
כיצד מתיישבת אמירת הגמ' עם ההלכה של ברכות הנכנס והיוצא מהכרך שיש שם ערבוב בין "לשלום" לבין "בשלום"?
שלום לכבוד הרב
א. מה שאומרת הגמרא למשל, שהלכה כרבי מחבריו : לכאורה לא ברור לנו למה זה כך ולא הולכים לפי הכלל של יחיד ורבים הלכה כרבים?
ב. לפי זה, לא ברור למה המשנה ברורה בסימן קסח סעיף י סקנ"ו, לא הכריע כרבים האחרונים שלא מסכימים עם דעת המגן אברהם, שגורסת שטיגון לא הוי בישול? בברכה,
כתוב ברמב"ם הל' ברכות פי"א ה"ט "כל מצוה שהיא מזמן לזמן כגון שופר וסוכה ולולב ומקרא מגילה ונר חנוכה. וכן כל מצוה ומצוה שהיא קניין לו כגון ציצית ותפילין ומזוזה ומעקה. וכן מצוה שאינה תדירה ואינה מצוייה בכל עת שהרי היא דומה למצוה שהיא מזמן לזמן. כגון מילת בנו ופדיון הבן מברך עליה בשעת עשייתה שהחיינו. ואם לא בירך על סוכה ולולב וכיוצא בהם שהחיינו בשעת עשייה מברך עליהן שהחיינו בשעה שיצא ידי חובתו בהן וכן כל כיוצא בהן".
1. האם ילד המניח תפילין פעם ראשונה חודש לפני הבר מצווה יברך שהחיינו בשעת ההנחה או בשעת קניית התפילין?
שלום, שאלתי פעם שאלה במכון הוראה, ואני רוצה לדעת מה דעת הרמב"ם בענין, האם אפשר לסמוך למעשה על תשובה זו. תודה. הנה היא:
שאלה:
שלום וברכה. כידוע אדם שאוכל עוגיות בשיעור קביעות סעודה חיב לברך ברה"מ. השאלה שלי מה הדין אם אדם אוכל כמעט חצי שיעור סעודה, מברך על המחיה, וחוזר ואוכל כחצי שיעור קביעות סעודה. האם יברך על החצי השני על המחיה או ברכת המזון?
שלום הרב. הבראתי ב"ה אחר שנפצעתי קשה בתאונת דרכים. עשיתי מסיבת הודיה לפני כשנה. א. האם צריך אני לעשות כל שנה סעודת הודיה?
אדם שצריך רוממות רוח, כי כואב לו על כבוד עמ"י.
שאלני, אדם תימני
בית החולים בעזה, כך פורסם, התמוטט, [ כנראה משיגור טיל שלהם.]
יכול לברך הטוב והמטיב? יש מאות הרוגים מעל 300
המעוניין לאכול לחם רק לחוח עם הבשר והמרק ומטבלים נוספים, האם יטול ידיו?
שלום לרב השותה קפה נמס עם חלב ובין לגימה ללגימה אכל עוגיות. סך הכל גם במשקה וגם בעוגיות הצטרף שיעור ברכה אחרונה. האם יברך גם בורא נפשות וגם על המחיה?
תודה רבה.
האם הברכה מצטמצמת רק לבית של יהודי מוכר שחרב כפי שהובא מעשה בתלמוד, שאז הכאב גדול יותר?
האם הברכה: "מציב גבול אלמנה" מתייחסת רק למצב בו משקמים הבתים החרבים ולא בנסיבות שבונים ישוב לצד החרבות?
לשם מה תקנו חכמי ישראל ברכות על בניינה של א"י בברכת המזון וב"שבע ברכות"?