דיני ממונות
בס"ד שלום לכבוד הרב.
הלכתי לבוררות בבית דין לממונות " מאחר שלא הסתדר שהבוררות תהיה בפני שלשה דיינים "שכנע אותי המזכיר של המועצה הדתית שאפשר לדון בפני דיין אחד. בתחילת הדיון נאמר לנו שהוא יזמן אותנו לדיון נוסף" הדיון היה קצר "הדיין אמר שהוא צריך לשאול מומחה בתחום " חכיתי שהדיין יזמן אותי כדי להוסיף דברים חשובים "וגם להגיב על דברי המומחה. לאחר כ 3 שבועות קיבלתי את פסק הדין בדואר. הייתי המום מהפסק דין" הראיתי את הפסק דין לתלמיד חכם והוא אמר לי שיש לו הרבה הערות הלכתיות על הפסק דין. הלכתי לבוררות והייתי מוכן לקבל בשמחה כל פסק" אולם הפסק דין הזה נראה לעניות דעתי מוטעה. מה ניתן לעשות? בברכה ותודה צבי
אם יש לך דברים עובדתיים להוסיף, כמו עדויות או ראיות, ואם הדיין לא שאל אתכם אם סיימתם טענותיכם וראיותיכם, אתה זכאי לדרוש ממנו לפתוח הדיון מחדש, כדי שתביא את הדברים החדשים שיש לך.
תכנים לקריאה נוספת
פושט רגל במשפט העברי
שלום לכבוד הרב.
השאלות הראשונות יוצאות מנקודת הנחה שאין מחילים את הכלל של דינא דמלכותא על הנושא (מצאתי מחלוקות בדבר). השאלות:
1. האם ישנו מעמד מיוחד של פטור מפירעון חובות לפושט רגל (מזכיר את המשנה בכתובות פרק י"ג...) ומה המקור לכך?
2. אם כן, מי נחשב וממתי נחשב אדם לפושט רגל - מהם התנאים לכך ומהו המקור ההלכתי?
3. לגבי חברה בע"מ ובהנחה שיש אישיות משפטית נפרדת גם ע"פ ההלכה, האם ההנחה הזו תגרור ציות לדין הישראלי בדבר מהות חדלות הפירעון או שמא יש מקום לחדלות פירעון הלכתית?
4. אם ישנה חדל"פ הלכתית, מהם התנאים לה ומה המקור?
תודה
עבודה בפרקליטות
שלום כבוד הרב,
האם מותר לעבוד כעו"ד בפרקליטות המדינה במחלקת מיסוי וכלכלה. מחלקה זו עוסקת בתחום הפלילי ומגישה כתבי אישום בגין עבירות מס וניירות ערך. הבנתי שקיימת בעיה לעבוד בפרקליטות בתחום הפלילי. האם כך הדבר גם לגבי מחלקת מיסוי וכלכלה?
תודה
איסור שוחד בנציגי ציבור
לכבוד הרב שליט״א,
בעיוני בדברי הפוסקים מצאתי שכמה אחרונים הרחיבו את איסור שוחד גם לכל ממוני הציבור, אף כשאין כאן דין תורה
בפרט ראיתי בפלפולא חריפתא לסנהדרין (ג, סימן יז אות ש), בברכי יוסף (חו״מ סימן ט), ובפת״ש שם, שהביאו שאסור ליתן שוחד לנאמני הציבור אפילו בעניינים שאינם דין תורה
:וכן כתב הערוך השולחן (חו״מ סימן ט סעיף א), וזה לשונו
"לאו דווקא הדיין אסור בקבלת שוחד, אלא אפילו כל הממונים וכל העוסקים בצרכי ציבור… אסורים להטות הענין בשביל אהבה או שנאה, וכל שכן על ידי לקיחת שוחד
ולכן נתעוררו אצלי כמה נקודות למעשה
זכויות יוצרים בהלכה ועוד..
לרב ערוסי שלום רב. אני עושה עבודה בנושא זכויות יוצרים בהלכה (זכות היוצר על יצירתו כשהיא איננה מוחשית, להבדיל מדיסק וכדו'..). אין הרבה כתיבה בנושא. מה שכן יש זה פסיקה של כלל גדולי ישראל לאסור זאת מכוח מנהג המדינה אך לא יצא שו"ת או תשובה הלכתית מבוססת ומלאה על כך. ועל כך שאלתי, האם הרב הוציא תשובה או פסק מבית דינו בעניין? במידה ולא, הרב יוכל לכתוב (ואפילו בקיצור ) דעתו בעניין? אני מאמין שתשובה מנומקת תהיה עזר להרבה אנשים. דבר קטן נוסף, האם הרב קאפח התייחס לעניין ז. יוצרים (רעיון מסחרי / יצירת אומנות ולאו דווקא דיסקים וקלטות )?
תודה רבה לרב.
דינא דמלכותא דינא
האם הרב יכול לתת דוגמאות מעשיות ל"דינא דמלכותא דינא"- כמו לדוגמא שצריך לשלם מכס ומיסים?
תוקף הסכמת הצדדים להישפט בפני בית דין פסול
שלום הרב, לכאורה, לפי השו"ע (חו"מ כו, א) הדבר אסור, אך האם בפרקטיקה של בי"ד הרבניים בימינו יש תוקף להסכמת הצדדים להישפט בפני בי"ד פסול? האם הרב יקבל צדדים (או ערעור של צד אחד) בבית הדין לאחר שהם התדיינו בבית דין אחר (והם הסכימו ביניהם מראש שהם יקבלו עליהם את הכרעת אותו בית דין פסול?) האם יש הבדל בין בי"ד שהוא לכולי עלמא נחשב כפסול לבין בי"ד שיש צדדים להקל בו (בית דין ישראלי)?
תודה רבה, איתמר
האם כבוד הרב תומך ברפורמה המשפטית ובסעיפיה כפי שהיא מוצגת?
שלום לכבוד הרב וכל מאן דבעי,
האם הרפורמה המשפטית וסעיפיה הנוכחיים מקובלים על הרב לנוכח המחלוקת העצומה בציבור וללא הידברות ופשרות?
תודה מראש