החשיפות המוגזמות בתקשורת של חילוקי הדעות בין הגורם המדיני לבין הגורם הבטחוני מחזקות את העקשנות של האויב ובכך פוגעת, במיוחד, במשפחות החטופים והשכול

מארי ערוסי שליט"א. לאור התפתחויות האחרונות בפרשת שבויי מלחמת לבנון השניה, אלדד רגב ואהוד גולדווסר,
רציתי לדעת מה הרב חושב בנידון לאור משנת רבנו. כמובן, שלצערינו התשובה היא לשם לימוד בלבד, כי אין מדינתינו מדינת הלכה, ואם הלכה דעת הרמב"ם אינה שלטת. יורינו מורינו ורבנו אם כן, האם לצורך השבתם - ואין אנו יודעים אם הם חיים או מתים, והצורר ימ"ש הלבנוני, אינו שולח לנו רמזים באשר לגורלם, ואין אנו יודעים מה נקבל, האם מותר/צריך/חובה/זכותינו לשחרר רוצחים נתעבים, ובמיוחד רוצח משפחת הרן והשוטר שחר ז"ל המתועב, ופירוט אסטרטגי של מדינת ישראל באשר לפצצות ברמת הגולן וכיו"ב.

אני חייל. עד לפני שבועיים הייתי בגזרת הר דב. בגיזרה זו האיום הכי גדול הוא חטיפת חייל. לפי פקודות הצבא במקרה של חטיפה על החייל לירות לכיוון החוטפים גם אם הוא יודע שחברו יפגע או ימות. שאלתי: האם מותר לעשות את הפקודה הזאת או לא? כמו כן
רציתי לדעת האם מותר להתאבד במקרה שחוטפים אותי (למשל עם רימון ולהרוג אותם)

בעקבות החטיפות
רציתי לשאול את דעת הרב בעניין נוהל "חניבעל " נוהל זה מדבר על מיקרה של חטיפת חייל צהל לשם מיקוח. במקרה זה הפקודה היא לירות בחוטף ובמידת הצורך גם בחטוף, על מנת להרוג. נוהל זה מוסבר לכל חיילי צהל אם אני לא טועה כבר בטירונות. מסבירים לחיילים שחייל חטוף הוא פגיעה מורלית וביטחונית כל כך קשה שצריך לסכל בכל מחיר. האם מבחינה הלכתית הנוהל הזה נכון? האם יש למה להשוות אותו?
תודה ש