תכנים לקריאה נוספת
יחוס כהן בימינו
שלום לכת"ר. א. מדוע בימינו מאמינים לכהן להעלתו לתורה בלא חקירה (לכאורה בניגוד לדעת רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כ הלכה יג:מי שבא בזמן הזה ואמר כהן אני אינו נאמן ואין מעלין אותו לכהונה על פי עצמו ולא יקרא בתורה ראשון ולא ישא את כפיו ולא יאכל בקדשי הגבול עד שיהיה לו עד אחד, ...).
ברכת כהנים
ברכת כהנים כתובה בכל מילותיה בפרשת נשא בטעם מלרע.
האם על הכהנים להנעים את קריאתה במלרע?
מה מקור המנהג שמישהו מהציבור אומר "כהנים" ולא הש"צ כפי שפסקו הרמב"ם והשו"ע?
האם יש איסור שאחר יאמר "כהנים" במקום שליח ציבור?
היש לחשוש לגדר של הפסק בתפילה ע"י אמירת "כהנים"?
מה היה המנהג הקדום באמירת "כהנים" אצל כל העדות ומדוע מהרי"ץ שינה ממנהג זה?
האם רשאים הכהנים לשאת כפיהם כשלרגליהם נעלי גומי?
האם תקנת חכמים נתחמה דווקא לסנדלים או לכל מנעל ולא דווקא של עור?
היש חובה על הכהנים לעלות על הדוכן ברגלים יחפות אף ללא גרביים ?
שאל השואל ואמר האם מותר לכהנים לשאת את כפיהם כשהם במנעלי גומי אשר באו איתם מביתם ועולים לדוכן שהם עם נעלי גומי.
יצא העשירי לפני אמירת הקדושה, האם למרות זאת ימשיך ש"צ התפילה או יתפללו בלחש כיחידים?
האם בנסיבות אלו ללא עשרה יאמר הש"צ קדושה ואף הכהנים ישאו כפיהם, היות והתחילו התפילה במנין?
התחיל פריסת שמע במנין ויצא עשירי, האם ימשיך ש"צ קדושת היוצר והאם יתחיל תפילת העמידה בציבור?
מה מעמדו של הקדיש הנאמר לאחר תפילת העמידה, האם נספח לתפילה ויוכל הש"צ להמשיך התפילה כולל הקדיש?