כהן חייל שבמהלך הלחימה באויב ירה והרג בשגגה חייל אחר, האם מותר לו לשאת כפיים?
מהם גדרי הריגה בשוגג המונעים מהכהן לשאת כפיהן לפי הרמב"ם והן לפי השו"ע?
האם מוהל כהן רשאי לשאת כפיו למרות שהנימול נפטר? מתי ובאלו נסיבות יחשב ההורג בגדר אנוס?
מהם גדרי הריגה בשוגג המונעים מהכהן לשאת כפיהן לפי הרמב"ם והן לפי השו"ע?
האם מוהל כהן רשאי לשאת כפיו למרות שהנימול נפטר? מתי ובאלו נסיבות יחשב ההורג בגדר אנוס?
א. מבואר בהל' שביתת עשור שגדר 'יחפים' זה גם כשעטוף בבגד: "וכורך אדם בגד על רגליו ויוצא בו, שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו, ומרגיש שהוא יחף". מניין שיש להחמיר בזה יותר בגדרי נשיאת כפיים?
ב. איפה נרמז בהל' נשיאת כפיים שחייבים לעמוד על הקרקע ממש? פשט המציאות שמזכיר רבנו הוא שבית הכנסת מרוצפת שטיחים או מחצלות, כמבואר בהל' ע"ז בעניין השתחוויה, ובעניין הל' בניית בית הכנסת. אם היה שמץ של בעיה בכך, היה לו להודיענו זאת שנשיאת כפיים היא לכתחילה דווקא בעמידה על קרקע ממש.
עניין שעלה השבת בבית הכנסת.
כהן שהתחתן בנישואים אזרחים בקפריסין (לא כדת משה וישראל) חי איתה והביא ממנה ילדים.
היום הוא כבר לא חי איתה (חזר בתשובה) האם הוא יכול לעלות לדוכן לברכת כהנים,
האם יש איסור שאחר יאמר "כהנים" במקום שליח ציבור?
היש לחשוש לגדר של הפסק בתפילה ע"י אמירת "כהנים"?
מה היה המנהג הקדום באמירת "כהנים" אצל כל העדות ומדוע מהרי"ץ שינה ממנהג זה?
הרמב"ם פסק שכהן שטרם נתמלא זקנו מנוע מלפרוש כפיו משום כבוד ציבור, האם גם כאשר הציבור מוחל על כבודו?
בנסיבות שכל הציבור עמי ארצות ואין מי שיכול להיות ש"צ מלבד אותו נער, האם אז יהיה רשאי לשמש ש"צ?
היש להתחשב בכבוד הציבור שלא יפגע ולהתיר נשיאת כפיים בנסיבות של ימינו אף למי שטרם נתמלא זקנו?
שלום לכבוד הרב! בהלכות תפילה פרק טו הלכה ה' כותב רבנו כי רק מי שנתמלא זקנו עולה לברכת כהנים מה יהיה הדין במקרה שעלה כהן גדול ועוד כהן מעל גיל 13 שטרם נתמלא זקנו האם גם אז יכריז החזן "כהנים" ? וכן מה הדין כאשר יש קטן עם כהן גדול האם יש להכריז "כהנים" ? תודה רבה
האם יש לפרוס מחצלת או שטיח תחת רגלי הכהנים בזמן ברכת כהנים? מה המקור לכך?
שלום הרב.
האם כשהכהנים מתחילים לברך מי שנמצא מצידם או לפניהם (אבל בצד) צריך ללכת אחורה כדי שהכהנים יהיו מלפניו כמו שנוהגים האכנזים?