ברכת כהנים

האם בימינו יש להקפיד כל כך במים אחרונים? הלא כבר אין מלח סדומית... (וגם זו שאלה, פעם היה היום לא? במה זה קשור בכלל?) ומה העניין לעשות זאת? אפשר לאכול, לברך ולקום לשטוף ידיים במקרה והן מלוכלכות, ובמקרה שלא - לא.

לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א שלום רב,

א. ע"פ מורי, גבי דברים הבאים בסעודה בין מחמת הסעודה ובין לאו, בין בתוך הסעודה ובין לאחר הסעודה, האם מועילה בכוונתו של אדם לברכת המוציא על מה שיביאו(-שקובע עליהם סעודה) ובכך פוטרתן בברכת המוציא?
ב. ע"פ מורי, פירות המונחים על השולחן (כחלק מסידור הסעודה בשולחן) ,והרי הם כקינוח לאחר הסעודה, וכעת מברך המוציא ,האם פוטרתם בברכה?
ג. ע"פ מורי, אדם שבכוונתו להמשיך לאכול לחם אך נגמר מהשולחן, האם דברים הבאים מחמת הסעודה/לא מחמת הסעודה ייחשבו בתוך הסעודה ויכריע דין זה בברכתם או שמא צריכים ברכה לפניהם ולאחריהם (שכן נסתלק הלחם)?

מהי ברכת הגומל לקטן על פי הרמב"ם?

שמת לב שהשו"ע משתמש בלשון "ברכת הלבנה" ואילו הרמ"א משתמש בלשון "קידוש לבנה" מה מקור ההבדל ומשמעותו?

שלום הרב.א.האם טומאת ידיים שמחייבת נטילה היא נגיעה במקומות מכוסים לפי רבינו? או דווקא דברים שמעבירים טומאה ככל הלכות טומאה וטהרה.?
ב.האם לפי רבינו יש לחשוש לחשש האחרונים שחשש לא לברך מחיה המתים על חבריו שלא ראהו שנה היום מכיון שיודע שהוא חי ע"י אמצעי תקשורת? תודה.ושכרו יהיה כפול מן השמים.

שלום וברכה מארי, מדוע על מצה מברכים "המוציא", כאשר על קרקר מברכים "מזונות"? לשניהם צורה דומה. ואנא פרט מדוע...
2) לן בכסותו. בבוקר, כשיוצא מביתו, מתעטף הוא במעיל. למה לא יברך על המעיל "מלביש ערומים"? וכן מדוע לא יברך על טליתו שמתעטף בה מספר שעות "מלביש ערומים"?תודה רבה!

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, רבנו פסק בהלכות ברכות, פרק ג', הלכה קטנה ט': "... וְכֵן עִיסָה שֶׁלָּשָׁהּ בִּדְבַשׁ אוֹ בְּשֶׁמֶן אוֹ בְּחָלָב, אוֹ שֶׁעֵרַב בָּהּ מִינֵי תְּבָלִין וַאֲפָיָהּ, וְהִיא הַנִּקְרֵאת פַּת הַבָּאָה בְּכִסְנִין–אַף עַל פִּי שְׁהִיא פַּת, מְבָרֵךְ עָלֶיהָ בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וְאִם קָבַע סְעוֹדָתוֹ עָלֶיהָ, מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא...." ראיתי בספר "ברכת משה" שנפסק שעל פיצה מברכים "המוציא" ואינני מצליח להבין מה מקור הפסיקה הזו כי לא משתמע כן מדברי רבנו לעיל. אודה להתייחסות מארי לשאלה זו. בברכת חודש טוב, אליעזר

שלום לכבוד הרב.
1. כלל בידינו "כל המצוות מברך עובר לעשייתן" (חוץ מטבילת הגר). מדוע לגבי ברכת נטילת ידיים לסעודה מברכים אחר הנטילה? אם נאמר שהניגוב הוא חלק מהמצוה ואז יוצא עובר לעשייתן, הרי שבתשובה זו יש קושי כיון שאנו מברכים "על נטילת ידיים" ולא על ניגוב ידיים, משמע שעיקר המצוה היא הנטילה. (אני לא פוסק כמו הרמב"ם) האם בגמרא אין תיאור מדויק מתי לברך את ברכת על נטילת ידיים?
2. לפי מהרי"ץ ומרן אדם שרוצה ליטול ידיים לסעודה, יברך אחר הנטילה?
3. בפיוט "אשירה לאהוב" אומרים "ויהיה חתן זה כבלשן בן יאיר". מה מיוחד במרדכי? "ותהיה כלה זאת כאסתר בת דודו". מה מיוחד באסתר?

מנהג עדתינו לברך ברכת שהחיינו במועדים (חגים) בבית הכנסת, כלומר: גדול בבית הכנסת מברך והציבור עונה אמן. האם מנהג זה נכון או טעות? אם תשובת הרב היא שאפשר להמשיך לברך בבית הכנסת, עולה השאלה מה עם הנשים בבית, האם האבא יברך שוב ע"מ להוציא את אשתו ידי חובה?