מהם מנהגי תימן ביום השלושים לפטירה, והאם חייבים לערוך סעודה?
מה מנהגי תימן ביום ה30 לפטירה
בתימן לא נהגו להתחפש בפורים, אך כיום התחפושות מושרשות גם אצל ילדים מבני תימן. האם התשובה היא להטיל איסור כולל, או להכיר במציאות ולכוון את השמחה? יש לשמור את זיכרון המנהג הקדום, לעמוד על גבולות האיסור והנזק, ולתת לילדים תוכן חיובי בלי להפריע לתפילה ולקריאת המגילה.
🎧 האזינו להכוונת השמחה כיום. לדיון הנפרד בלבוש לצורך הצגה חינוכית, עיינו בגבולות דרך הלבוש בהצגה לנשים.
אבותינו לא נהגו במנהג התחפושות ביום הפורים. אין הוא נזכר בתלמוד, בספרות הגאונים או בדברי הרמב״ם. המנהג שהתפשט באירופה בקרב אחינו האשכנזים הגיע בדורות המאוחרים גם לעדות המזרח ולבני תימן.
חשוב שנכיר מה היה מנהג אבותינו ולא נהפוך כל הרגל חדש לחלק מן המסורת הקדומה. לצד זאת, יש להבחין בין הביקורת על צורת השמחה לבין הדרך שבה נכון להדריך ציבור וילדים כיום.
התחפושות כבר השתרשו אצל ילדים מגיל צעיר. מניעה כוללת עלולה להיתפס אצלם כשלילת חדווה ושמחת חיים, וקשה מאוד להטיל גזרה שהציבור לא יעמוד בה.
כאשר הוצע לפרסם איסור על ביאת ילדים מחופשים לבית הכנסת בגלל הסחת הדעת, לא קיבלתי את ההצעה כגזרה כללית. אין פירוש הדבר ויתור על תוכן השמחה או על סדר התפילה. עלינו לדעת כיצד לכוון את הילדים במציאות הקיימת.
בשתילי זיתים מובאת התנגדות למנהג חטיפת מאכלים זה מזה: לא נהגנו בכך, ואין הבדל לעניין זה בין פורים לשאר הימים. קל וחומר שאין היתר להזיק לאדם אחר בשם השמחה. שמחה הפוגעת בזולת אינה נעשית רצויה מפני שנקראה שמחת פורים.
גם כאשר אין איסור בעצם התחפושת, אין להתיר לגבר לבוש המיוחד לאישה או לאישה לבוש המיוחד לגבר. ביחס לילדים נאמר שנכון שלא לנהוג כך גם אצלם. אין להפוך את שמחת התחפושת להיתר למעשים אסורים.
יש לשמר את השקט בתפילות ובקריאת המגילה. בקהילתנו ניתן להשתבח בכך שגם בהזכרת המן אין דריכות וירי המפריעים לקריאה. הכוונת הילדים אינה נעשית רק באיסורים, אלא גם בדוגמה של תפילה וקריאה מכובדות.
ראוי להציע תחפושות שיש בהן משמעות חיובית, כגון מרדכי, אסתר ושני לוחות הברית, ולהרחיק צורות של ליצנות ריקה. כך אפשר להשאיר משהו ממורשת אבותינו בתוך השמחה המוכרת לילדים היום.
מסקנת הדברים
איננו מציגים את התחפושות כמנהג תימן הקדום, ואיננו מטילים גזרה כללית שהציבור לא יוכל לעמוד בה. הדרך המוצעת היא הכוונה חינוכית: תוכן חיובי, שמירת גבולות הלבוש, הימנעות מנזק ושקט בתפילה ובקריאת המגילה.
האם התחפושות היו חלק ממנהג פורים בתימן?
לא. לפי המתואר בשיעור, אבותינו בתימן לא נהגו להתחפש בפורים. יש לשמור את ההבחנה בין המסורת הקדומה לבין מנהג שהתפשט גם בקרבנו בדורות מאוחרים.
האם מוצעת גזרה כללית האוסרת על הילדים להתחפש?
לא. במציאות שבה התחפושות מושרשות אצל הילדים, אין מוצעת גזרה שהציבור לא יוכל לעמוד בה. הדגש הוא על הכוונה בשום שכל, תוכן חיובי ושמירת גבולות השמחה.
האם פורים מתיר חטיפת אוכל או פגיעה באדם אחר?
לא לפי הדרך המובאת כאן. בשתילי זיתים נאמר שלא נהגנו בחטיפת מאכלים, ואין הבדל לעניין זה בין פורים לשאר הימים. ודאי שאין רשות להזיק בשם השמחה.
מה הגבול שנזכר בעניין לבוש המין האחר?
אין להתיר לגבר לבוש המיוחד לאישה או לאישה לבוש המיוחד לגבר. ביחס לילדים נאמר שנכון שלא לנהוג כך גם אצלם.
לאילו תחפושות ראוי לכוון את הילדים?
לתחפושות בעלות משמעות חיובית, כגון מרדכי, אסתר ושני לוחות הברית, תוך הימנעות מליצנות ריקה ושמירה על כבוד התפילה וקריאת המגילה.
אני בחור תמני הלומד בישיבה אשכנזית, האם אני יכול ללבוש טלית בערב שבת ביודעי שהישיבה אינה מקפידה על כך? או בכל זאת ללכת לפי מנהג המקום?
אדם שחושב שמנהגי עדה מסוימת הם יותר מקוריים ותלמודיים האם רשאי לשנות מנהגו ולנהוג כמותם?
שלום כבוד הרב!
שאלתי את הרב לגבי תפילין ר"ת לבני תימן, והרב ענה שבני ימן לא חששו לשיטת ר"ת, חוץ מסבו של המהרי"ץ.
אדייק את שאלתי, האם לאדם שמשתדל להיות בן תורה, וזה לא עול כלכלי גדול בשבילו, ראוי להדר ולקבל על עצמו להניח תפילין של ר"ת, בעיקר בימינו, שאין חשש ליוהרה...
תודה רבה
הרמב"ם במאכלות אסורות א:כד, מעביר את ההלכות הנוגעות לכשרות דגים. הוא אינו קובע שכדי שדג יהיה מותר, קשקשיו צריכים להיות ניתנים להסרה בקלות. גם הבבלי וגם הירושלמי אינם מלמדים במפורש דרישה כזו. גם הטור והשולחן ערוך אינם מציינים במפורש דרישה כזו (אם כי היא נדונה בבית יוסף). נראה שדרישה זו מקורה לראשונה ברמב"ן, שבפירושו לתורה (ויקרא יא:ט) מלמד שכך אכן נדרש. ומאז, זה הפך למנהג מקובל בקרב אשכנזים (רמ"א יורה דעה פג:א).
כבוד הרב שלום וברכה.
בס"ד בתאריך ח' בתמוז תשפ"ד אני מחתן את הבן שלי.
באותו שבוע פרשת "בלק" מתוכננת שבת חתן יג'-יד' בתמוז.
השבת תהיה בע"ה בישיבת צביה קטיף ביד בנימין.
התפילה כמובן בבית הכנסת של הישיבה.
באותה שבת נהיה חצי מהציבור בלדי וחצי שאמי.
אנחנו מצד החתן קוראים פרשת "בלק", והצד האחר קוראים פרשת "פנחס".
השאלה היא מה ניתן לעשות בנושא הפרשיות על מנת לרצות את כולם.
אודה לתשובתך.
בברכה.
שלום
לאחרונה אני מחפש סידור (נוסח תימני בלדי) עם ביאור ופירוש של התפילה
האם הרב יוכל להמליץ לי על אחד שכזה?
שלום וברכה
מתוך הספר רבי אהרון לייב: תחילה רבנו מרטיב מעט את ידיו ומשפשפן זו בזו,
כדי שבשעת הנטילה יתפסו המים על כל היד ולא יותירו בה חללים יבשים. לאחר
מכן רבנו מנגב את ידיו היטב, כי לפי ההלכה על הידים להיות יבשות לחלוטין
בשעת הנטילה. רבנו תופס את הספל באמצעות מגבת בידו השמאלית ונוטל את ידו
הימנית פעמיים, מגביה אותה מיד ומקפיד שהמים יכסו את כולה, ומנגב מעט.
אחר כך הוא תופס את הספל בידו הימנית ונוטל באופן דומה את היד השמאלית.
לפני הניגוב הוא מנער את ידיו ומברך 'על נטילת ידים' בכוונה גדולה בשמות
הקודש.
בנושא שלוש שבועות שהשביע ה' על בני ישראל שלא לעלות לארץ ישראל בזמנו. יש מחלוקות בין אשכנז לספרד.
בזמנו אב"ד בצנעא, הרב קארו, אסר על היהודים לעלות בגלל שבועה זו, שלא לעלות לא בזמן, עד שיגיע הזמן.
השאלה שלי מאחר שזה לא היה קיים ביהדות תימן. אז למה הרב קארה אסר?
למרות שלא שמעו לו וכן עלו.
מה הדעה של יהדות תימן בנושא זה?
א האם מרן קארו התקבל בזמנו על כל יהודי תימן?
ב ואם כן מדוע איננו מחויבים לפסיקתו בתור מרא דאתרא ?
והגם שהיה לפניו מרא דאתרא שהוא רבנו הרמבם מ"מ
מרן יוסף קארו הוא לאחריו ?
בביכנ"ס תימני מתפללים שני אנשים קבועים, שהינם לא תימנים (אחד אשכנזי ואחד ספרדי).
מאחר שאצל התימנים יש הקפדה שמי שעולה קורא בתורה, והם לא יכולים לקרוא,
האם נכון שלא יעלו תורה? גם אם במשך שנים שהשניים קבועים באותו ביכנ"ס?
או האם יש פתרון אחר?