אם הייחוד האלוהי נסתר בעולם הזה, מה ממשיך לקיים את הבריאה? הרב רצון ערוסי קורא בסימן מ״ח של ״דעת תבונות״ ומבחין בין האפשרות לבחור בזמן הסתר פנים ובין ההשגחה שאינה גלויה. משל האב ובנו מחדד את ההבדל בין הסתרה לבין הפסקת ההשגחה, ואת גבול ההסבר על גורלו של היחיד.
האזינו למשל האב ובנו ולדיון בשאלה מה אפשר ללמוד מקיום העם על השגחה בזמן הסתר.
מה מקום הבחירה כשהייחוד נסתר?
הרמח״ל, רבי משה חיים לוצאטו, מציב את גילוי הייחוד כתכלית. בשיעור מפריד הרב רצון ערוסי בין התכלית הזאת לבין תפקיד הבחירה בדרך אליה. בעולם הזה הטוב והרע קיימים זה לצד זה, וכך מתחילה עבודת האדם: הוא יכול לבחור במעשה טוב או לקלקל. הרמח״ל צופה עתיד שבו הייחוד יתגלה והרע יוסר. תיאור העתיד נותן פשר לכך שההסתר הוא שלב במהלך.
״הוא זמן התעלם יחודו ית׳ כיום הזה, הוא כלל זמן עבודת האדם״.
רמח״ל, דעת תבונות, סימן מ״ח
איך יודעים שמעשה של רבים עדיין תלוי בבחירת כל אחד?
בדיון על שירת האזינו, התרחקות בני האדם מקדימה את הסתרת הפנים. מכאן מתעוררת שאלה על הידיעה מראש: אם כבר נאמר שחלק מן העם יחטא, האם מי שחטא עשה זאת בהכרח? השיעור מבחין בין ידיעה על מה שיעשה חלק מקבוצה לבין קביעה שדווקא אדם מסוים יעשה את המעשה. ההבחנה משאירה מקום לאחריות היחיד גם כשהדיון עוסק בעם. מכאן עולה בנפרד השאלה מה טיבן של תוצאות המוטלות על קבוצה.
למה אב שמסתיר את פניו עדיין שומר על בנו?
במשל שבשיעור, אב מסתיר את פניו מבנו בעקבות התנהגותו, אבל דואג שלא ייפול לתהום. הוא יכול לעמוד מן הצד, להעמיד אדם שישמור עליו או להשתמש בחבל שהבן אינו מבחין בו. המשל מאפשר להבחין בין תגובה למעשה הבן לבין שמירת קיומו. השמירה יכולה להימשך גם כשהבן אינו רואה אותה.
הרמח״ל מדגיש שבזמן הסתר עדיין מגיעה לנבראים השפעה, שהרי בלעדיה לא היו קיימים. בשיעור, שמירת קיומו של עם ישראל ממחישה זאת במישור הכללי. קיום העם אינו נותן תשובה מלאה לשאלה מדוע יחיד מסוים סובל.
מה ההבדל בין גמול היחיד לבין תיקון כללי?
השיעור מזהה נקודת קרבה בין הרמח״ל לרמב״ם בכך שמעשי האדם ובחירתו נושאים תוצאות. ההבדל מתחדד במעבר לעתיד. לפי הקריאה בשיטת הרמב״ם המוצגת כאן, גמולו של כל אדם נידון לפי מה שעשה והעולם הבא מובחן מתחיית המתים. לפי הרמח״ל, גילוי הייחוד לעתיד מביא תיקון כללי וביעור הרע. הרב מביא את יציאת מצרים כדוגמה לגילוי שיכול לחזק את האמונה, ועדיין להשאיר בני אדם שונים בתגובותיהם. הוא משתמש בדוגמה כדי להבדיל בין גילוי המחזק את האמונה לבין התיקון הכולל שהרמח״ל מתאר.
הסתר פנים משאיר מקום לבחירה ולתוצאותיה. ההשפעה המקיימת נמשכת גם כשהאדם מתקשה לראות אותה. הרמח״ל קושר את ההסתר לגילוי הייחוד בעתיד, ובשלב זה השאלה ״צדיק ורע לו״ נשארת פתוחה במישור הפרטי.
למה הסתרת הייחוד מאפשרת את עבודת האדם?
בזמן ההסתר הטוב והרע קיימים זה לצד זה, והאדם יכול לבחור ביניהם. עבודתו היא להשתמש באפשרות הזאת. אצל הרמח״ל, הבחירה שייכת לדרך המוליכה לגילוי הייחוד, שהוא התכלית.
איך הרמח״ל מבדיל בין הסתר פנים להפסקת ההשגחה?
הרמח״ל מסביר שהנבראים ממשיכים לקבל השפעה המקיימת אותם. מה שנסתר הוא מלוא הטוב והייחוד, ולכן האדם עשוי שלא לזהות את ההשפעה ואת מהלכה. עצם קיום הנבראים הוא חלק מן ההבחנה.
האם ידיעה מראש שחלק מן העם יחטא שוללת בחירה מאדם מסוים?
ידיעה על מה שיעשה חלק מן העם אינה קובעת מי יהיו האנשים שיעשו זאת. כל יחיד יכול היה לבחור אחרת. ההבחנה בשיעור עוסקת בידיעה ובחירה, והיא משאירה לבירור נפרד את שאלת התוצאות לציבור.
מה ממחיש משל האב המסתיר את פניו מבנו?
האב יכול להגיב למעשה הבן ובכל זאת לדאוג שלא ייפול. הדאגה פועלת באמצעים שאינם גלויים לבן. בנמשל, היכולת של האדם לראות את ההשגחה מוגבלת, גם כאשר פועלת שמירה על הקיום.
מדוע שמירת קיום העם אינה משיבה במלואה על ״צדיק ורע לו״?
שמירת הקיום מתייחסת לכלל העם. היא אינה מסבירה מה גרם לסבלו של כל אדם ואינה מבטיחה שכל יחיד יינצל. השיעור מציג זאת כהבחנה שעדיין משאירה את שאלת היחיד פתוחה.
במה תיקון כללי אצל הרמח״ל שונה מן הגמול האישי בשיטת הרמב״ם המוצגת בשיעור?
הרמח״ל מתאר גילוי עתידי המביא לביעור הרע ולתיקון כללי. לפי הקריאה בשיטת הרמב״ם המוצגת בשיעור, חיי העולם הבא של אדם נידונים לפי מעשיו, בלי להעמיד את גמולו על המתנה לתיקון כללי.
מה ממחישה יציאת מצרים בדיון על גילוי עתידי?
גילוי גדול יכול לחזק את האמונה ועדיין להניב תגובות שונות: יש מי שיתמיד בהכרה ויש מי שהשפעת הגילוי תיחלש אצלו. כך השיעור מבחין בין גילוי המשפיע על הבחירה לבין התיקון הכללי שבשיטת הרמח״ל.