איך אפשר לכנות את הבורא ״רחמן״ ו״שופט״ ולדבר על אחדות שאין בה ריבוי? הרמח״ל נעזר במשל הנשמה הפועלת באיברי הגוף. הרב רצון ערוסי מברר כיצד המשל מסביר את השמות השונים, ואיפה נפרדות דרכיהם של הרמח״ל והרמב״ם.
האזינו לקריאה בסימן פ׳ ולעיון במשל הנשמה.
מה אנו מכירים כשאנו קוראים לבורא ״רחמן״?
אדם פוגש במציאות פעולות שונות ומכנה אותן רחמנות, משפט או ממשלה. כל כינוי מדייק במה שנגלה באותה פעולה. כשאנו מתארים אדם רחמן, אפשר להתכוון למידה המוטבעת באופיו. אצל הבורא, המידה נודעת לנו לפי האופן שבו הוא פועל כלפי נבראיו. בסימן פ׳ הרמח״ל מדגיש שלשמות האלה יש מובן מוגדר מפני שההנהגה כלפי הבריות מופיעה בגבול ובמידה. שלמות הבורא עומדת מעבר לגבול שהכינוי מבטא.
״כל המדות שאנחנו משיגים בו — מצד פעולותיו, הם אותם המדות שהנביאים משיגים בו מן הקודם אל המאוחר״.
הרב ערוסי מתאר את ההבדל כדרך השגה הפונה בשני כיוונים. בדרך כלל אנו רואים תוצאה ורק ממנה מנסים להבין איזו הנהגה ניכרת בה. לנביא ניתנת השגה בשורשי ההנהגה, וממנה הוא יכול לעמוד על מה שעתיד להשתלשל. ההבדל הוא בדרך שבה ההנהגה נודעת, וגם הנביא משיג את מה שניתן לו להשיג.
אותה נשמה רואה ושומעת
העין משמשת לראייה והאוזן לשמיעה. האיברים נבדלים בתפקידיהם, ובאמצעותם אותה נשמה רואה ושומעת. התארים השונים מציינים את פעולתה דרך כל איבר. מכאן כוחו של המשל: אפשר לייחס לפועל אחד פעולות הנבדלות זו מזו לפי הכלים והדרכים שבהם הן מופיעות. גבול המשל נמצא כבר בנשמה עצמה. מה שאנו מכירים כראייתה הוא פעולתה לפי חוקי העין, ודרך השגתה מצד עצמה אינה נמדדת בחוקי האיבר. כך ריבוי השמות מובן מתוך דרכי ההנהגה שנגלו לנבראים.
הגוף מאופיין בריבוי איברים ובחילופי מצבים, והוא משמש אצל הרמח״ל דוגמה להנהגה בהסתר פנים. הנשמה נבראת בהארת פנים, וזיכוך הגוף מכשיר אותו להשתתף בהשגה. הרב ערוסי מדמה אותו לבבואה שדרכה ניתן לעמוד על ההארה. בעת שהגוף שולט, האדם נתון ביתר שאת לחילופי המצבים שעליהם מצביע משל הגלגל. בתקופה של הסתר כללי תיתכן הארה פרטית, בגבולות שהמצב הכללי מאפשר.
אחדות אחת, דרכי הסבר שונות
לפי קריאת הרב ערוסי, הרמח״ל והרמב״ם מקפידים שניהם על אחדות הבורא. בקריאתו ברמב״ם, הזהירות בלשון התארים נועדה להרחיק מהקורא את הרושם שיש בבורא תכונות נפרדות. מחיצות ההסתר מתוארות מצד האדם, כפי שמעשי האדם והרגליו חוצצים בינו לבין ההשגה. הרמח״ל מרחיב את ההסבר על אפשרות השימוש בכינויים באמצעות הבחנתו בין הסתר להארה. בתוך תקופת ההסתר ניכרת הנהגה במידות מסוימות, ועל פיהן ניתן לדבר בלשון רחמנות או משפט. ההכרה החלקית מכינה להארה רחבה יותר.
זיכוך הגוף ותחיית המתים
להבחנה בין הארה להסתר יש גם השלכה על תחיית המתים. בקריאת הרב ערוסי ברמח״ל, הנשמה מזככת את הגוף בחיים עד גבול מסוים, והזיכוך השלם קשור לסילוק פגיעתו של חטא אדם הראשון. התחייה מאפשרת לנשמה לשוב ולהשיג עם גוף שהוכשר לכך. בקריאתו ברמב״ם, תחיית המתים היא נס, וחיי העולם הבא נידונים לפי מעלתה של הנפש. הדיון בתשובת הרדב״ז מוסיף דרך אחרת להבין מהו גוף מזוכך, ומעמיד לבחינה את ההנחה שאפשר ללמוד מלשון ״אינם חוזרים לעפרם״ לבדה מה יקרה לכל מי שעתיד לקום.
המידות נותנות שם לדרכים שבהן ההנהגה נגלית. משל הנשמה מאפשר להבין כיצד פעולה נקראת לפי דרך הופעתה, בעוד ששלמות הפועל עומדת מעבר למה שהכינוי תופס.
מה פירוש הכינוי ״רחמן״ כשהוא נאמר על הבורא?
״רחמן״ מציין הנהגה שנגלית לנבראים בדרך של רחמנות. המידה תואמת את מצבם ואת מה שניתן להם לקבל. כשאומרים על אדם שהוא רחמן, אפשר להתכוון לתכונת נפש המוטבעת בו. ההבחנה הזאת קובעת את גבול הכינוי כשהוא נאמר על הבורא.
כיצד הנשמה הפועלת באיברי הגוף מסבירה את ריבוי התארים?
אותה נשמה פועלת דרך איברים שונים. בעין פעולתה נקראת ראייה ובאוזן היא נקראת שמיעה. ההבדל בין הפעולות ניכר לפי תפקיד האיבר, ודרך פעולת הנשמה מצד עצמה אינה נמדדת בראייה או בשמיעה של האיבר.
מה מבדיל בין הכרת ההנהגה מתוך המאורעות לבין השגת נביא?
ההכרה הרגילה מתחילה במה שכבר ניכר במציאות ומבקשת להבין מה הוליך אליו. לפי הרמח״ל, לנביא ניתנת השגה מן השורש אל התוצאה, ולכן הוא יכול לדעת מתוך דרך ההנהגה מה עתיד להשתלשל ממנה במידה שניתנה לו.
כיצד משתלבת הארת פנים פרטית בתקופה של הסתר כללי?
הארה פרטית עשויה להופיע גם בתקופה שבה ההנהגה הכללית נסתרת. לפי ההסבר בשיעור, ההסתר הכללי מציב לה גבול. אדם עשוי להגיע למעלת השגה בהתאם לעבודתו וליכולתו, ועדיין הוא פועל בתוך תנאיה של התקופה.
כיצד נבדלים הרמח״ל והרמב״ם בהסבר כינויי הבורא?
לפי קריאת הרב ערוסי, שניהם שומרים על אחדות הבורא. הרמב״ם מדגיש את הזהירות מפני לשון העלולה להישמע כתיאור של תכונות בעצמות הבורא, ותולה את המחיצות במצב האדם. הרמח״ל מסביר ביתר הרחבה את ריבוי הכינויים מתוך דרכי ההתגלות לנבראים בזמן הסתר פנים.
מה מקומו של הגוף בתחיית המתים לפי שתי הקריאות שהוצגו?
לפי הקריאה ברמח״ל, התחייה מחזירה את הנשמה לגוף שהוכשר להשתתף בהשגה לאחר זיכוכו. לפי הקריאה ברמב״ם שהוצגה בשיעור, התחייה היא נס, וחיי העולם הבא מתוארים לפי מעלת הנפש. דיון הרדב״ז מעלה אפשרות נוספת של גוף מזוכך ומברר את משמעות החזרה לעפר.