אם בני אדם נשפטים לפי מעשיהם, איך יכולה הבריאה כולה להגיע לתיקון? הרב רצון ערוסי קורא בסימנים נ׳–נ״ב של ״דעת תבונות״ על מידת המשפט ועל ההנהגה הנסתרת המוליכה אל התיקון הכללי. משל המורה מסביר מדוע גילוי חלקי משאיר מקום למאמץ האדם. ההשוואה לרמב״ם מחדדת מה כל שיטה מבקשת להסביר.
האזינו למשל המורה ולהבחנה בין מה שהאדם יכול להשיג לבין מה שנותר נסתר ממנו.
אילו שתי מידות פועלות בזמן הסתר פנים?
הרמח״ל, רבי משה חיים לוצאטו, מבחין בין מידת המשפט לבין מידת הממשלה היחידית. במידת המשפט מעשי האדם נידונים ומביאים עמם שכר ועונש. במידת הממשלה היחידית, טובו של הבורא מוליך את הבריאה אל התיקון השלם. המהלך הזה פועל בתוך דרכי המשפט עצמן, גם כשעינו של האדם תופסת רק את התוצאה שנגלתה לו.
״מידת המשפט היא המתגלית ונראית, מידת הממשלה היא המתעלמת ומסתתרת לפנים״.
רמח״ל, דעת תבונות, סימן נ׳
בסיום השיעור עולה סייג: גם כאשר המשפט הוא הצד הגלוי, לא תמיד מובן לאדם מדוע תוצאה מסוימת אירעה. ההבחנה של הרמח״ל עוסקת בדרך שבה הנהגת העולם מופיעה, והיא משאירה פתוחה את השאלה ״צדיק ורע לו״.
מה המורה משאיר לתלמיד לגלות?
בסימנים נ״א–נ״ב הנשמה שואלת כיצד אפשר לדבר על שלמות הבורא אם אין לנו דרך להשיג אותה. במהלך השיעור מתבררות שתי הבחנות. ראשית, הבורא נגלה לנבראים לפי מה שבכוחם לקבל. שנית, גם בתוך הגבול הזה נשאר משהו מן הגילוי שהבורא יכול היה לתת להם ועדיין אינו נותן.
משל המורה ממחיש את ההבחנה השנייה. מורה יכול להתאים את לשונו לרמת תלמידיו ולמסור להם את כל הפתרונות. הוא יכול גם לפתוח להם דרך ולהניח להם תרגיל, שבו ינסו להבין דבר מתוך דבר. כך יש מקום להצלחה, להבנה חלקית וגם לכישלון. המשל מבאר את המקום שניתן לעבודת האדם. רמת התלמידים במשל מקבילה למה שהנבראים יכולים לקבל, והוא אינו מתאר את עצמות הבורא.
גם לעתיד, השלמות שתתגלה לנבראים תהיה לפי ערכם. ההבדל הוא שבעתיד הרמח״ל מתאר גילוי שלם לפי אותו ערך, ובעולם הזה נשאר מקום למאמץ ולבחירה.
למה המשפט לבדו אינו מביא לתיקון כללי?
אילו פעלה רק מידת המשפט, הבריאה הייתה יכולה להמשיך במצב שבו יש צדיקים ורשעים, טוב ורע. לפי הרמח״ל יש בתוך המצב הזה גם מהלך נוסף, המוליך את הבריאה אל השלמת חסרונותיה. בכך ניתנת משמעות לתקופת הבחירה גם במקרים שבהם האדם נכשל. השיעור מציג את התיקון העתידי כאופק לבירור הסבל, ומשאיר את שאלת גורלו של היחיד פתוחה.
איך ההשוואה לרמב״ם מחדדת את שאלת השלמות?
לפי הקריאה בשיטת הרמב״ם המוצגת בשיעור, שלמות הבורא באה לידי ביטוי בכך שהאדם נברא כבעל בחירה, בהתאם למתכונת שהבורא רצה. תוצאת בחירתו של יחיד אינה קובעת את שלמות הבורא. אצל הרמח״ל נשאלת גם שאלת סופה של הבריאה כולה: כיצד הבריאה שיש בה בחירה וחסרון תגיע לתיקון. שתי השיטות נותנות מקום לאחריות האדם. ההבדל נוגע למשמעות של השלמת הבריאה לעתיד.
מידת המשפט משאירה לאדם אחריות על מעשיו. מידת הממשלה היחידית קושרת את מצבי החסרון אל תיקון עתידי. משל המורה מסביר למה חלק מן הגילוי נשאר לעבודה, וההשוואה לרמב״ם מחדדת את ההבחנה בין שלמות הבורא לבין שלמות הבריאה.
מה ההבדל בין מידת המשפט למידת הממשלה היחידית?
מידת המשפט היא ההנהגה שבה האדם נידון על פי מעשיו. מידת הממשלה היחידית מוליכה את הבריאה כולה אל התיקון השלם. לפי הרמח״ל היא פועלת בתוך דרכי המשפט, גם בזמן שתכלית המהלך נסתרת מעיני האדם.
איך מידת המשפט גלויה אם הסיבה לסבל אינה תמיד מובנת?
המשפט הוא הצד הנראה של ההנהגה, זה שבו העולם מונהג לפי מה שבני אדם עושים. אפשר לדבר על שכר ועונש בלי לדעת מדוע אירוע מסוים התרחש לאדם מסוים. כך בסיום השיעור נשמרת השאלה ״צדיק ורע לו״.
מה מלמד משל המורה על גילוי חלקי?
מורה שמציג כיוון ומשאיר לתלמידיו תרגיל נותן להם אפשרות להשוות, לבדוק וללמוד דבר מתוך דבר. תלמידים שונים יצליחו במידה שונה. כך המשל מבהיר כיצד גילוי חלקי יוצר מקום לעבודת האדם ולבחירתו.
מהו הגבול של משל המורה והתלמידים?
המשל מדגים את ההבדל בין מה שניתן לתלמיד לקבל ובין מה שנשאר לו לגלות בעצמו. הוא עוסק בהיקף הגילוי לפי כוחו של המקבל. עצמות הבורא ושלמותו מצד עצמו נשארות מעבר להשגת הנבראים.
למה מידת המשפט לבדה אינה מספיקה לתיקון הכללי?
מידת המשפט יכולה להוסיף ולדון את הבריות לפי מעשיהן גם בעולם שבו הטוב והרע נמשכים. הרמח״ל מתאר מהלך נוסף המוליך את הבריאה מעבר למצב זה, עד שיגיע התיקון השלם.
האם שלמות הבורא תלויה בהצלחת האדם לפי ההשוואה לרמב״ם?
לפי הקריאה ברמב״ם המוצגת בשיעור, שלמות הבורא מתבטאת בעצם בריאת האדם כבעל בחירה. יחיד יכול להשתמש בבחירתו היטב או להיכשל בלי לשנות את שלמות הבורא. הרמח״ל מדגיש גם את ההשלמה העתידה של הבריאה עצמה.
מה עתיד להתגלות לנבראים לפי הרמח״ל?
הרמח״ל מתאר גילוי שלם לפי מה שבכוח הנבראים להשיג. האפשרות להשיג יותר ממה שניתן להם בהסתר אינה הופכת את שלמות הבורא מצד עצמו לדבר הנתפס בשכלם.