לק״י

שלום לכבוד הרב.

בהם׳ סנהדרין פ״כא ה״ו:
״היו לפני הדיינים בעלי דין הרבה וכו׳ ודין ת״ח קודם לדין עם הארץ. ודין האשה קודם לדין האיש (וכאן שינה רבנו מסגנונו לדעיל, שלכאורה היה לו לומר ״לדין עם הארץ״ כפי שעשה לפני כן).

שאלתי- האם דין האשה קודם לדין ת״ח או שדינו קודם? או שמא בשינוי לשמו כאן פתח פתח לדיינים לקבוע דין יקדם, כיוון דלא כל תלמידי חכמים שווים בגדולתם.
ועוד בעיר בה הרבה תלמידי חכמים, אולי רק גדולי החכמים יקדמו בדין לאשה, שהרי ״בשבת האשה מרבה״, ואם לא כן, תמתין הרבה ועוול גדול הוא לה.

תבורכו, ומה׳ שכרכם.

אחרי שהרמב"ם מסביר בעריכות שזהות הגר אינה ביולוגית, הוא מסיים "אברהם אב לך" (היינו לא אבאות גנטית) ואומר: "הוא הדין לשאר הברכות והתפילות שלא תשנה כלום". ברור שזה כולל את הברכה "שלא עשני גוי". אבל אתה מוכיח שהרמב"ם לא מתייחס לברכה זו, והעובדה: עובדיה הגר לא שאל על זו ספציפית. אין זה הוכחה משום שעובדיה הצדיק העמיק לשאול בכמה לשונות שבתפילה. ועוד, אתה מצדיק את הברכה "שעשני ישראל" (נוסח הירושלמי ה"מתוקן") ואומר שזה "כמו שאישה אומרת שעשני כרצונו".
שאלה א) איפה מצאת ברכה כזו לאישה? שאלה ב) האם מותר לחדש ברכות שלא תקנו חז"ל?

זה המשך לתשובה https://net-sah.org/node/23997