תכנים לקריאה נוספת
הנזקק להסך רגליו או להטיל מימיו, האם רשאי לעשות צרכיו בשרותים של משרדים או אף בבתים פרטיים?
האם חייב להתאפק מלעשות צרכיו עד שיגיע למחוז חפצו למרות הסיכון הבריאותי הכרוך בדבר?
היש להימנע מלעשות צרכיו מסיבות צניעות גם במקום שאין לו אפשרות אחרת להתפנות?
ההלכה והמוסר היהודי קובעים: "משתינין בפני הרבים". האם גם בתקופתינו?
כשרב ותלמיד יוצאים יחד, האם הרב יוצא ראשון למרות הכלל „אין מכבדין בדרכים”?
לק"י
רצוני לשאול האיך לנהוג בדין אין מכבדין בדרכים שפסק הרמ"א ביו"ד כדעת התוס' שאם יצאו יחדיו אין דין אין מכבדין ומאידך בדעת רבנו בהל' ברכות כתבו המפרשים דפליג ע"ז, א"כ האיך לנהוג למעשה.
רוב תודות
לשון הרע
שלום כבוד הרב
1)האם מותר לשאול אודות ראש ישיבה איך הוא בהתנהגות ובחכמתו כדי לדעת אם ללכת לישיבה שלו או לשיעורים שלו ?מתי תהיה פה בעיה של לשון הרע ?והאם יהיה מותר לאדם ששאלו אותו לענות גם מידע שקיבל מכלי שני(מחברו שהוא ירא שמיים)ולהגיד בפירוש לשואל שמה שהוא אומר זה שמועה מחבר ?כי ראיתי בחפץ חיים שמותר להגיד לשון הרע מכלי שני למנוע נזק, ולכן נזק ממוני ראיתי שמותר למשל להגיד על מזרון שהוא לא טוב כאשר זה מכלי שני השמועה ולהצהיר זאת שמספרים, אז ק"ו שיהיה מותר כדי שלא ילך לישיבה שלא יהיה מרוצה ממנה ויגרם לו נזק, לא ?
גרים
אני עובד עם גר הארון שלי נמצא בפינה היה לי כסא ליד הגר בא לקח את הכסא ושם עליו את הבגדים שלו בטענה שאין לו מקום לתלות את הבגדים ויש לו מקום שהערתי לו הוא התרגז ואמר לי אתה רוצה מחלוקת בצורה לא יפה נגש אלי בחור ואמר לי אתה לא יודע הוא גר אל תתעסק אתו עניתי לבחור עם כל הכבוד אבל יש דרך ארץ גם לגרים גם בלי לאיים
הרה"ג רצון ערוסי שליט"א בהתייחסות אקטואלית לפרשת בית הספר בעמנואל
הרב ד"ר רצון ערוסי חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של קריית אונו אומר לערוץ 7 כי האפליה שהתגלתה בפרשת עמנואל לא פוסחת על מוסדות נוספים כולל מוסדות הציונות הדתית, "המציאות ידועה שיש מוסדות שמנוהלים על ידי אנשים שפותחים את שעריהם בפני אנשים שקרובים יותר לליבם, זה דבר שאין צורך להוכיח, כי הוא מדבר בעד עצמו". לדבריו, בית המשפט העליון הוא גדול המפלים העדתי, "63 שנים שבית המשפט העליון קיים ורק נציג ספרדי אחד נמצא שם, זה שבשישים ושלוש שנות מדינה אין יותר משופט מזרחי אחד זה נתון שמדבר בעד עצמו, אסור לאף אחד להיתמם האפליה קיימת גם בסקטור הכללי וגם בסקטור הציוני דתי".
האם מותר לבן להציע לאביו דרך אחרת בלי לעבור על ״לא יכריע את דבריו״?
שלום וברכה
כתב הרמב"ם שלגבי האבא: "לא יכריע את דבריו".
מה זה אומר? לפי התשובה בשו''ת זה קשה מאד ליישום. כל מה שמחליט האב - אי אפשר להציע משהו אחר...
לדוגמא אבא אומר "בואו נתדלק כאן" אז הבן צריך להזהר ולא לומר "למה כאן? יותר טוב שם"
אשמח להבהרה, תודה רבה