האם רשאי לווה לטעון שהמלווה מחל לו על ההלוואה אם לא תבע פרעונה בזמן?
מהי משמעותה של ההלכה שפרעון חוב ע"י החייב הינה מצווה?
האם רשאי אדם ליטול הלוואה שלא לצורך או לצרכים לא ראויים?
מה דינו של לווה המשתמט מלפרוע את ההלוואה שהוא מודה שקבלה מהמלווה?
The question concerns someone whose family adds one light each night for the whole home and who wishes to follow the enhancement described by Maimonides, counting the members of the household as well as the night. Rav Ratzon Arusi allows the change as a personal enhancement, provided it does not imply that the family’s practice was invalid.
He then distinguishes the recognised levels of enhancement from unlimited spending. The special importance of publicising the miracle does not justify spending beyond one’s means. He directs the person to stay within the forms of enhancement established by the sages and within what the household can afford.
Yes, in the case discussed, when the change is a personal choice to enhance the mitzvah and respects the family custom.
Stay within the recognised forms of enhancement and what you can afford.
Based on a Hebrew lesson by Rav Dr. Ratzon Arusi.
אם במשפחה נהגו להוסיף נר אחד בכל לילה לכל בני הבית, לפי הרב רצון ערוסי, אפשר להוסיף נרות לפי מניין בני הבית ולפי מספר הלילה, כדרך ההידור שקבע הרמב״ם. המנהג המשפחתי מקיים את המצווה. ההידור האישי ראוי כשהוא מבטא את הרצון שלך להוסיף במצווה, תוך כבוד לאופן שבו אבותיך קיימו אותה.
והמהדר את המצווה מדליק נרות כמניין אנשי הבית.
במהדרין מן המהדרין לפי החשבון שמבאר הרמב״ם, מספר הנרות עולה לפי מספר בני הבית ומספר הלילה. בבית של עשר נפשות מדובר בעשרה נרות בלילה הראשון ובשמונים בלילה השמיני.
בדין הכללי של הידור מצווה, השליש נמדד ביחס למחיר של חפץ כשר, למשל אתרוג. החומש בדיני צדקה והקדש עוסק בנתינה מתוך ממונו של האדם. הרמב״ם מדגיש את האחריות לכלכל את הבית ולתת לפי היכולת. גם כשמפנים ממון להידור, אין צורך לרכז אותו במצווה אחת.
ערוך השולחן רואה בפרסום הנס טעם לכך שאין שיעור להוצאת נר חנוכה. הרב ערוסי קובע גבול: אפשר להוציא יותר משליש כדי להגיע למדרגות ההידור שקבעו חכמים, לפי היכולת הכלכלית. אין להוסיף מעבר למדרגות הללו, ויש להימנע מהוצאה שתביא להזדקקות לבריות.
לפי הרב רצון ערוסי, אפשר להוסיף נרות לפי מדרגות ההידור שקבע הרמב״ם, גם אם מנהג המשפחה מסתפק בנר נוסף בכל לילה. שומרים על כבוד המנהג ועל יכולת הבית. ההוצאה יכולה לעלות על שליש כדי להגיע לגדר ההידור שקבעו חכמים, עד אותו גדר.
האם הידור נוסף בנרות חנוכה נחשב פגיעה במנהג אבותיו?
לפי הרב רצון ערוסי, אפשר להדר בנרות חנוכה לפי מניין בני הבית גם כשהמשפחה נוהגת להדליק נר אחד בלילה הראשון ולהוסיף נר בכל לילה. ההידור מותר כשהאדם מוסיף במצווה מתוך בחירה אישית ושומר על כבוד המנהג שבו אבותיו יצאו ידי חובה.
האם משום פרסום הנס מותר להוציא על ההדלקה ככל שרוצים?
לפי הרב רצון ערוסי, אפשר להוציא על נרות חנוכה יותר משליש כדי להגיע למדרגות ההידור שקבעו חכמים, לפי יכולת הבית. מדרגות אלה קובעות את גבול ההוצאה, ויש להימנע מהוצאה שתביא להזדקקות לבריות.
האם השליש בהידור והחומש בצדקה מחושבים מאותו סכום?
השליש בהידור מצווה נמדד ביחס למחירו של חפץ כשר שאפשר לצאת בו ידי חובה, כגון אתרוג. החומש בדיני צדקה והקדש נמדד ביחס לממונו של הנותן. הפניית כסף להידור אינה מחייבת להוציא את כל החומש על מצווה אחת.
מהי משמעותה של ההלכה שפרעון חוב ע"י החייב הינה מצווה?
האם רשאי אדם ליטול הלוואה שלא לצורך או לצרכים לא ראויים?
מה דינו של לווה המשתמט מלפרוע את ההלוואה שהוא מודה שקבלה מהמלווה?
כבוד הרב שלום וברכה,
מי שנמצא בדרכו לעבודה ומצא אבידה, האם חובה עליו לטפל בה אף על פי שמפסיד שכר עבודתו? אילו מקרים חייב ובאילו מקרים אינו חייב?
תודה רבה.
כתב הרמב"ם: "הדרך הישרה היא מידה בינונית שבכל דעה ודעה, מכל דעות שיש לאדם". לא ברור לי איך בדיוק ניתן לקבוע מהי דעה בינונית - האם הדבר מוחלט או שהוא תלוי בחברה? למשל, אם אדם חי בחברה שבה האנשים הנדיבים נותנים את כל רכושם לצדקה, והאנשים שנחשבים "קמצנים" נותנים רק חצי מרכושם לצדקה - אז הדרך הממוצעת היא לתת 75% מהרכוש לצדקה; מצד שני, אם אדם חי בחברה שבה האנשים הקמצנים לא נותנים כלום, והאנשים שנחשבים ל"נדיבים" נותנים שקל לעני פעם בשנה - אז הדרך הממוצעת היא לתת שקל פעם בשנתיים... האמנם הדרך האמצעית נקבעת לפי החברה שהאדם חי בה?
לאמא שלי, שנפטרה לפני כ-3 חודשים, הייתה קופת צדקה בבית. על הקופה, כתוב בכתב יד, שיש למסור את מה שבתוך הקופה רק לאדם מסויים- מצויין שמו(בלי מספר טלפון או כל אפשרות אחרת ליצירת קשר איתו). אחת לכמה זמן , הוא היה מגיע לביתה של אמא שלי, ואמא שלי הייתה מוסרת לו את מה שהצטבר בקופה. כבר כמה שנים שהוא לא הגיע. כעת יש בקופה סכום קטן מאוד( כי אמא שלי בשנים האחרונות הייתה סיעודית ודמנטית, ולא שמה צדקה בקופה).
כמו שציינתי לעיל, אמא שלי, נפטרה, ואני שואלת, מה לעשות עם הכסף שבקופה.
תודה על תשובת הרב
לק"י שלום וברכה רבה לכבוד הרב!
מדי שבוע אנו מחלקים מטעם הגמ"ח קרטונים עם מצרכי מזון למשפחות נזקקות. לפני ראש השנה גם חילקנו מצרכי מזון. לאחר חלוקת הקרטונים למשפחות גילינו כי נפלה באוטו חלה מאחד מקרטוני החלוקה (איננו יודעים מקרטון של איזו משפחה זה נפל). מכיוון שאם נשמור את החלה עד לחלוקה הבאה (בשבוע הבא) היא תאבד את טריותה ולא תהיה ראויה למאכל, לקחנו אותה לעצמנו. שאלותי: א) האם נהגנו נכון כשלקחנו?
ב) האם עלינו להחזיר לגמ"ח מצרך כלשהו בתמורה לחלה? אם כן, איך נחזיר ולמי? (איננו יודעים מקרטון של איזו משפחה נפלה החלה?
תודה לרב!
שלום לכבוד הרב,
א. קניתי בס"ד דירה לאחרונה ולקחתי משכנתא והלוואות פרטיות מקרובי משפחה. ברצוני לחסוך, כמה שיותר כמובן, כדי שאוכל לפרוע את ההלוואות במועד המתוכנן (כשנה וחצי - שנתיים) האם במקרה כזה אני עדיין מחוייב במעשר כספים?
ב. אני מתנדב אחת לשבוע לחלק פירות וירקות למשפחות נזקקות. האם ניתן "לתמחר" את העבודה לצורך מעשר כספים? ואם כן כיצד להעריך (אני במקצועי רו"ח עצמאי והחלוקה מתבצעת בשעות הערב)?
א האם מעשר נחשב לתת גם למשפחה שלא מצליחה להביא ילדים?
ב אם הכסף משמש לצורכי טיפולי פוריות או פונדקאות?
האם יש חיוב לתת מעשר כספים? ברור לי שיש חיוב לתת צדקה כל אחד כפי מסת ידו, אבל האם החיוב מגיע למעשר ממש? דומני שזה מונח שאול מהלכות מעשרות אך לא מדובר במונח הלכתי טהור, הלא כן? ובאותו עניין - האם ניתן לרכוש ספרי קודש ב"כספי מעשרות"?
כבוד הרב שלום,
לפני כשנתיים חבר שלי פתח כולל אברכים קטן ואני עזרתי לו בהשגת חלק קטן מהסכום הנדרש, ואני בעצמי למדתי שם והבאתי תורם קרוב משפחתי שתרם ספרים לכולל, לאחר זמן עברתי לכולל אחר ונפשי בשאלתי האם מותר לי להעביר את הספרים לכולל החדש שהרי התורם תרם אותם רק בגללי?
תודה רבה ויום טוב.
האם מותר "לגנוב" מקופת צדקה כאשר המוסד אליו נתרמת אותה צדקה חייב לי כסף, מדין "גובה אדם דמי שעבודו"?
שלום הרב,
רציתי לשאול מהי דרכה של התורה בעניין מתן הצדקה? מהי מעלה גבוהה יותר - מתן בסתר או מתן בגלוי עם יחס אישי בין הנותן למקבל?