Should a yeshiva schedule study through Hanukkah lighting time?
A teacher’s household and the students’ opportunity to light
A teacher asked about a class that runs through the lighting period. Rav Ratzon Arusi tells him that his own obligation is covered in the case discussed, because his wife lights at home on time. He then asks what the class schedule teaches the students about lighting at its proper time.
The lesson contrasts Maimonides’ limited window with authorities that allow lighting later in certain circumstances. Rav Arusi urges schools to make room for lighting on time. He sees that care as part of the education the students receive.
Questions and answers
Is the teacher covered if his wife lights at home on time?
Yes, in the case put to the rabbi.
What should the yeshiva take into account when setting the class time?
The schedule should give students the opportunity to light at the prescribed time.
Based on a Hebrew lesson by Rav Dr. Ratzon Arusi.
קובעים את סדר הלימוד כך שהתלמידים יוכלו להדליק בזמן
מלמד שאשתו מדליקה עליו בבית בזמן יוצא בהדלקתה. תלמידים שחייבים להדליק בעצמם צריכים זמן להדלקה. לכן הרב רצון ערוסי קורא לישיבה להעמיד לרשותם הפסקה בשעת ההדלקה.
אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין.
עד מתי אפשר להדליק?
לפי הרמב״ם, לכתחילה מדליקים עם שקיעת החמה. מי שלא הדליק בשקיעה עדיין מדליק עד שתכלה רגל מן השוק, כשיעור של כחצי שעה או יותר. לאחר מכן אינו מדליק לשיטתו. תלמוד בבלי, שבת כא ע״ב
הטור מתיר למי שלא הדליק בזמן להדליק במשך הלילה. התוספות תולים את ההקלה בזמן ההדלקה גם במנהג להדליק בתוך הבית, שם בני הבית רואים את הנר. יש למנהגי ההדלקה המאוחרת על מה לסמוך. הרב ערוסי מציע לישיבות לקבוע הפסקה בזמן ההדלקה, כדי שגם תלמידים הנוהגים כרמב״ם יוכלו להדליק בזמנה.
מה מלמדת ההדלקה בשעת בין השמשות?
בשעה שבה קשה להבחין בין היום ללילה, האור שבפתח פונה גם לעוברים ושבים. הרב ערוסי רואה בכך הזדמנות ללמד את התלמידים לברר מה נחשב בעיניהם אור ומה חושך, כפי שנדרש מישראל בימי ההתייוונות. ההדלקה בפתח מפנה את המסר גם אל העוברים והשבים.
מסקנת הדברים
ראוי לסדר את הלימוד כך שהתלמידים יוכלו להדליק בזמנם. מי שמדליקים עליו בבית בזמן כבר יוצא בהדלקה זו.
המקור מציג דיון הלכתי אודות זמן הדלקת נרות חנוכה, תוך התמקדות במחלוקת בין שיטת הרמב"ם לדעות אחרות. השיחה מביאה שאלה של מלמד בישיבה הנוהג ללמד בשעות הדלקת הנרות ומעוניין לדעת האם יכול להקדים את ההדלקה כדעת הרמב"ם. הדובר מביע תמיהתו על כך שבישיבות לא מדגישים את חשיבות ההדלקה בזמן המוקדם, במיוחד לאור המסר החינוכי הטמון בה, ומקשר זאת למאבק הערכי וההבחנה בין אור לחושך בימינו.
תמצית עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים מתוך הקלטת "081223hy.mp3"
הדובר בקלטת דן בסוגיה הלכתית הנוגעת לזמן הדלקת נרות חנוכה, תוך התמקדות בשיטות השונות של הרמב"ם והטור, וכן בהשלכות החינוכיות והערכיות של הקפדה על זמן ההדלקה המובחר, במיוחד בדור הנוכחי.
עיקרי הדברים והרעיונות המרכזיים:
- השאלה ההלכתית: תלמיד חכם מלמד בישיבה שעות לימוד תורה החופפות לזמן הדלקת נרות חנוכה, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים. הוא שואל את הדובר לגבי ההלכה אם הוא רשאי להקדים ולהדליק עם תחילת השקיעה, כדעת הרמב"ם.
- דעת הרמב"ם לעומת דעת הטור: הדובר מסביר כי הרמב"ם פוסק שאין להדליק נרות חנוכה לפני שקיעת החמה, ואם שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, יכול להדליק עד "שתכל לרגל מן השוק", זמן המוערך בכחצי שעה או יותר. לאחר זמן זה, לפי הרמב"ם, לא מדליק. לעומת זאת, הטור מביא את הדעה שמצוות ההדלקה היא מסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מהלילה, שאז "העם עוברים ושווים ורואים אותה כפרסומי ניסא", אך גם לאחר זמן זה, מי שלא הדליק יכול להדליק במשך כל הלילה, אם כי זו נחשבת "בדיעבד" ולא "לכתחילה".
- ציטוט מהקלטת המצטט את הרמב"ם: "אין מדליקי נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא אם שקיעתה לא מאחרים לא מקדימים שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתך לרגל נשוק וכמהו זמן זה כמו חצי שעה או יותר אבל זמן זה אינו מדליק אינו מדליק".
- ציטוט מהקלטת המצטט את הטור: "מצוותה מסוף שקיעת החמה עד חצי שעה מן הלילה שאז העם עוברים ושווים ורואים אותה כפרסומי ניסה אל כך צריך ליתן בשמן כי זה השיעור ואם נתן בה יותר יכול לחו אותה לאחר שעבר זה הזמן וכן יכול להשתמש לעורה לאחר זה הזמן שעבר עיקר מצוותה זאת אומרת הוא בעצמו התור מודה שלאחר החצי שעה יכול אף אבל להשתמש בשמן כלומר גמרנו כבר אין מצווה בדבר ומכל מקום עדיין זמנה כל הלילה זה בכל מקום עדיין זמנה כל הלילה."
- ביקורת על הישיבות: הדובר מביע תמיהה כיצד בישיבות, המקפידות בדרך כלל לחנך לקיום מצוות באופן המהודר ביותר ("לכתחילה"), אינן מקפידות על זמן ההדלקה המובחר לפי הרמב"ם, במיוחד בשבת הסדר כאשר התלמידים עסוקים בלימוד תורה בדיוק בזמן זה. הוא רואה בכך זלזול בשיטת הרמב"ם.
- הסבר לגישת התוספות: הדובר מביא את שיטת התוספות, לפיה אין צורך לדקדק בזמן ההדלקה כפי שנקבע בזמן המשנה והתלמוד, משום שאז נהגו להדליק בחוץ לצורך פרסום הנס לעוברים ושבים. כיום, שמדליקים בבית בגלל ימי סכנה (גזירות שמד), ופרסום הנס מיועד בעיקר לבני הבית, אין להקפיד על הזמן. הדובר מציין כי ההלכה התפשטה על בסיס ההבנה שימי הסכנה מאפשרים הדלקה בבית לכתחילה, ושהפרסום מיועד לבני הבית.
- המשמעות הערכית של זמן בין השמשות: הדובר עובר לדון בהיבט ערכי עמוק יותר. הוא מתאר את הזמן שבין השמשות כזמן "מאוד מאוד מבולבל. לא יום ולא לילה." הוא טוען כי קושי בהבחנה בין אור וחושך, יום ולילה, משקף קושי בהבחנה בין ערכים – טוב ורע, אמת ושקר.
- הבעיה של המתייוונים: הוא מקשר זאת לבעיה של המתייוונים בתקופת החשמונאים, שלא הבינו שהתרבות היוונית, על אף יופייה החיצוני (אומנות, ספורט), היא "חושך" לעומת האור והאמת של הערכים הרוחניים והאמוניים.
- המאבק הערכי בדורנו: הדובר רואה בדורנו מאבק ערכי דומה, בו קיימת תפיסה בקרב חלק מה"אליטות" החילוניות הרואות עצמן כ"נאורות" ואת שומרי המסורת כ"חשוכים". הוא רואה בוויכוח הזה подобие לזמן בין השמשות.
- מסר ההדלקה בזמן: לדעת הדובר, הדלקת נר חנוכה בזמן המובחר (עם שקיעת החמה) היא בעלת מסר חשוב מאוד לדורות, ובמיוחד לימינו. היא משדרת החוצה, לציבור הרחב ("להדליק נר בחוץ כדי לשדר לשדר לכולם"), ולא רק לבני הבית, על המשבר הערכי הקיים.
- התייחסות למנהג האשכנזים והספרדים: הדובר מבהיר שאין לזלזל באלו המדליקים במהלך הלילה בביתם (כמנהג האשכנזים והספרדים), כי יש להם על מה לסמוך.
- ציפייה מהישיבות: למרות זאת, הוא מצפה מהישיבות להדליק בזמן המובחר ולחנך לכך, כי להדלקה בזמן יש "מסר חשוב מאוד לדורות ובמיוחד לימינו".
בסך הכל, הקלטת עוסקת בדיון הלכתי מעמיק על זמן הדלקת נרות חנוכה, תוך שימוש בפסיקות של הרמב"ם והטור. מעבר לכך, הדובר משתמש בסוגיה הלכתית זו כדי לעורר דיון רחב יותר על משמעות ההקפדה על מצוות בזמנן המובחר, ועל האתגרים הערכיים והאידיאולוגיים העומדים בפני החברה בימינו, תוך הקבלה לתקופת החשמונאים והמאבק בין אור לחושך
האם מלמד שאשתו מדליקה עליו בבית צריך להפסיק את שיעורו כדי להדליק בעצמו?
לפי הרב רצון ערוסי, מלמד בישיבה שאשתו מדליקה עליו נר חנוכה בבית בזמנו יוצא בהדלקתה. הישיבה צריכה לקבוע את סדר הלימוד כך שגם תלמידים החייבים להדליק בעצמם יוכלו להדליק בזמנם.
מה הדין כאשר עבר זמן ההדלקה לפי הרמב״ם ולפי הטור?
לפי הרמב״ם, מי שלא הדליק נר חנוכה עד שתכלה רגל מן השוק אינו מדליק עוד באותו לילה. לפי הטור, מי שהחמיץ את עיקר זמן ההדלקה יכול להדליק בדיעבד במשך הלילה.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
When a Hanukkah lamp causes a fire, does the mitzvah affect liability?
התפלל תפילת חול בשבת ראש חודש וחנוכה ושכח את ההזכרות — האם חוזר?
Does a guest’s contribution count if paid after lighting?
May you move a lit Hanukkah candle to light the others?
May you add more Hanukkah lights than your family custom?
¿Pueden las mujeres recitar el Halel en Janucá y Rosh Jódesh?
לומדים יחד: סוגיות חנוכה במסכת שבת, דף כ״א עמוד א׳
Ханука на сборах резервистов: где зажигать огни?
העולה הרביעי התחיל לקרוא בשל ראש חודש בחנוכה: כיצד ממשיכים?
כיצד מבחין הרב בין קביעת הלל בחנוכה להלל ביום העצמאות?
שלום הרב.
קראתי בתשובות הרב שיהודי תימן (הנוהגים כמו מארי) לא נהגו לקרוא הלל ביום העצמאות כי רק נביאים או סנהדרין יכולים לקבוע הלל.
שאלתי היא מה לעניין חנוכה? שהוא נקבע לאחר תקופת הנביאים והסנהדרין אך אנו אומרים בו הלל?