עמלת גבאי צדקה
בס"ד כבוד הרב, אני תורם כסף למס' ישיבות דרך קופות המוצבות במקומות שונים. לאחרונה נודע לי כי מי שאוסף את הקופות ומעביר לישיבות, גובה עד 49% מהסכום, עמלה לעצמו. רציתי לשאול אם זה מעוגן בהלכה ? תודה מראש, אלכס לבון
ניחום אבלים וביקור חולים הן שתי מצוות חשובות, אך כשצריך לבחור ביניהן יש משמעות לסדר הקדימה. הכבוד לחיים ולמתים עומד ביסוד הכרעת הרמב״ם, לצד העיקרון של קיום המצוות מאהבה, בלי לחשב את שכרן.
🎧 האזינו לבירור סדר הקדימה בין ניחום אבלים לביקור חולים. לעיון נוסף: ניחום אבלים באתר.
ביקור חולים כולל תמיכה נפשית בחולה, תפילה למענו ולעיתים גם סיוע מעשי שהוא זקוק לו. אף שיש במצווה זו תועלות רבות, הרמב״ם מקדים את ניחום האבלים: בניחום יש כבוד לחיים וכבוד למתים גם יחד, ואילו ביקור חולים מתייחס לחיים.
כל אדם הוא עולם ומלואו. פטירתו אינה מבטלת את חשיבות קיומו ואת הכבוד הראוי לו. ההליכה לבית האבלים נותנת ביטוי לכבודם של האבלים החיים ולכבודו של הנפטר.
ליחס אל הנפטרים יש המשך גם בקיום דברי המת ובהליכה בדרכו הישרה, כאשר הותיר אחריו מורשת. הצדיקים חיים בעולם האמת והנצח, וזכרם ותורתם ממשיכים להדריך אותנו ולהשפיע על דרכנו.
אין אנו יודעים את שכרן של המצוות, ולכן אין לדלג על מצווה המזדמנת לנו מפני שהיא נראית קלה, בחיפוש אחר מצווה ששכרה גדול יותר. ״מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה״ מבטאת עבודת ה׳ מאהבה, ולא מתוך כוונה לקבל שכר.
לצד העיקרון הזה קבעו חכמים סדרי קדימה. למשל, ״תדיר ושאינו תדיר — תדיר קודם״: כאשר עומדות לפנינו מצווה תדירה ומצווה שאינה תדירה, מקדימים את התדירה. גם קדימת ניחום אבלים לביקור חולים היא הבחנה הלכתית, שנימוקה הכבוד לחיים ולמתים.
מסקנת הדברים: כשעומדות לפנינו ניחום אבלים וביקור חולים, הרמב״ם מקדים את ניחום האבלים מפני שיש בו כבוד לחיים ולמתים. סדר הקדימה נשען על ההלכה, ולא על חשבון השכר הצפוי מן המצוות.
מה קודם לפי הרמב״ם: ניחום אבלים או ביקור חולים?
ניחום אבלים קודם, משום שיש בו כבוד לחיים ולמתים, ואילו ביקור חולים מתייחס לחיים.
האם בוחרים מצוות לפי השכר הצפוי עליהן?
אין אנו יודעים את שכרן של המצוות, ולכן מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה. לצד זאת יש סדרי קדימה שקבעו חכמים, כגון תדיר ושאינו תדיר — תדיר קודם.
מדוע חשוב לכבד את הנפטר ואת מורשתו?
כל אדם הוא עולם ומלואו, וכבודו אינו מסתיים בפטירתו. יש חשיבות להליכה בדרכו הישרה ולמורשת שהותיר; זכר הצדיקים ותורתם ממשיכים להדריך ולהשפיע.
בס"ד כבוד הרב, אני תורם כסף למס' ישיבות דרך קופות המוצבות במקומות שונים. לאחרונה נודע לי כי מי שאוסף את הקופות ומעביר לישיבות, גובה עד 49% מהסכום, עמלה לעצמו. רציתי לשאול אם זה מעוגן בהלכה ? תודה מראש, אלכס לבון
שלום לכת"ר, בצבא אנו מקבלים לפני כל חג תווי קניה. כתוב על התווים הקרן לידידות. כנראה התרומה מהם. למרות שיתכן ובעבר היו ניתנים תווים גם לא מהם. השאלה היא האם מותר לי לקבל אחר שכבר הם נתנו לאחראיים? מה הדין אם זה חוזר על עצמו מידי חג? מדובר בתווי קניה ברשתות הרגילות כך שלי באופן אישי אין קשר לאותה "קרן". ובהמשך. שאלה כללית. האם יש איסור לקבל תרומה מכל גוי כפי ששמעתי רב אחד אומר. או רק מעובד ע"ז?
האם מותר להשתמש בכספי מעשר - כספים לצורך השתתפות בעלויות ניקוי בית - הכנסת (שאינן חובה עלינו כמתפללים, שכן אנחנו נותנים דמי - ועד מדי חודש)?
בבית הכנסת מגיע אדם לבקש צדקה עבור חתונת ביתו הבכורה. הבעייה היא שהוא הגיע מס' פעמים במשך השנתיים האחרונות וכל פעם מספר את אותו סיפור שהוא זקוק לכסף לחתונת ביתו הבכורה. יש כאן חשש אמיתי שמדובר ברמאי. האם לפי ההלכה חייבים לתרום לו?
תודה
אדם ביקש ממני הלוואה בסכום גדול. האם מותר לי לפנות בלי ידיעתו לאנשים שאמורים להכיר אותו (למשל שכנים או מכרים ממקום העבודה) כדי לברר פרטים על אמינותו? בפעם שעברה שעשיתי את זה, הלווה כעס עליי, כי הוא אמר שהוא לא רוצה שאנשים שהוא מכיר יידעו שהוא נזקק להלוואה. מצד שני, כשמבררים פרטים, חייבים להגיד את הסיבה; אני לא יכול סתם לשאול אנשים "האם פלוני הוא אמין" כי הם ישאלו "לאיזה עניין? "; אני חייב להגיד שאני מברר לצורך הלוואה, ואז הם כבר יודעים שהוא נזקק להלוואה ונגרמת אי נעימות. מה אפשר לעשות?
ממה חששו חכמי ישראל כשגזרו על האיסור להלוות או לפרוע בשבתות וימים טובים?
מדוע נקבע בהלכה שניתן לתבוע בבית דין פרעון הלוואה שכזו והרי הלוואה זו באה בעבירה ?
מהם ההבדלים בגדרי הצדקה ובאלו נסיבות נותנים פרוטות ללא דרישה וחקירה?
האם המחוייבות לתת פרוטה לפושט יד הינה גם כאשר בוודאות ידוע שהינו מתחזה?
באלו תנאים ניתן להוציא בדין כסף מפושט יד שנתברר שהינו מתחזה לעני?
מהי משמעותה של ההלכה שפרעון חוב ע"י החייב הינה מצווה?
האם רשאי אדם ליטול הלוואה שלא לצורך או לצרכים לא ראויים?
מה דינו של לווה המשתמט מלפרוע את ההלוואה שהוא מודה שקבלה מהמלווה?
שלום כבוד הרב אני סטודנטית במכללה האקדמית אשקלון, כחלק מעבודה במסגרת קורס מנהג והלכה שאלתי אליך היא : כנהוג בהלכה יש להפריש מעשר כספים : האם את המעשר אני מחשבת משכר הברוטו או הנטו שלי והאם במידה ואני משלמת מס הכנסה אפשר להחשיב סכום זה כחלק מהמעשר? אודה לך אם תפנה אותי למקורות העוסקים בנושא זה בכבוד רב סיון לוי