נטילת ידיים
לק"י
שלום כבוד הרב,
כאשר אני נוטל ידיי לפני אכילה לעיתים ברצוני לשטוף ידיי בסבון, כיצד עליי לנהוג? האם לשטוף קודם הידיים בסבון ואז לברך וליטול בכלי? האם עלי לנגב ידיי בין השטיפה לנטילה או שאין צורך בכך?
בברכה
אין צורך, רבינו לא התנה בדיני נטילת ידים, שהידים צריכות להיות יבשות, ולא שהכלי נטילה, יהיה יבש מבחוץ, במקום מגע היד בכלי.
תכנים לקריאה נוספת
היש איסור "לא תחנם" במתן מעמד ריבוני מיוחד לשגרירויות? היש איסור לשמוע אף דברי שבח מכומר?
הרב רצון ערוסי מצנן את ההתלהבות על מעבר שגרירות ארה"ב לירושלים ומסביר כי מדובר בהכרח בל יגונה שיש לצרף לו הסברה על ייחודנו הלאומי
שאל השואל: בשבוע האחרון נשמעים קולות חיוביים ואוהדים גם מרבנים שונים ביחס של מעבר שגרירות ארה"ב לירושלים. האם מבחינה הילכתית אין בזה איסור של "לא תחנם-לא תיתן להם חניה". מאחר ושגרירויות אלה משמשות תחת סטטוס חוקי, מיוחד למעשה כמעט ומפקיע את הריבונות של מדינת ישראל בשטחה. וכן, "לא תיתן להם חן" בנתינת יחס אוהד מידי לארה"ב ותרבותה שיש לה, והיא אחראית לקלקולים הרוחניים הנוראים שבדור.
חזרת שליח ציבור
שלום, בבית הכנסת התימני בקרני שומרון עשו משאל בין המתפללים האם לבטל חזרת הש"ץ במוסף של שבת. למצער החליטו לבטל.
אציין שב"ה מדובר בבית כנסת מסודרת וללא דיבורים במהלך התפילה או קריאת התורה.
א. האם יש תוקף לשיקול דעת של הציבור לבטל הלכה בנושא זה
ב. האם בכלל נכון וראוי להעלות להצבעה ולדון לבטל דבר כש"ה מסדרי התפילה?
ג. האם יש היתר לביטול חזרת השליח ציבור
כשיש יותר מעשרה שעונים לברכות השליח ציבור?
תודה רבה וישר כח.
עולם ההלכה לשיטת מארי קאפח.
לק"י
ר
לכבוד הרב שלום
מעת לעת בשיח חברים , עולה השאלה מהם מקורות לשיטת התימנים אליבא דמארי קאפח , מקורות מוכחים ושקלא ותריא לאורך שנים בין דמויות תורניות וכו'..
כלומר - לכאורה מכבידים השואלים כאילו אין בידינו מסורות כתובות וראיות של ממש אלא הדברים על פה ובמעט דיון הלכתי
אבקש מענה לכך
בכבוד רב
חיים
דילג על פסוק אחד, האם מוציא ס"ת מההיכל וחוזר וקורא אף לאחר הקדיש?
לשיטת מרן השו"ע, היש הבדל בדין החזרה בין הקריאה בשבת לבין הקריאה במנחת שבת ובשני וחמישי?
מהו המדד ליציאת ידי חובת קריאת התורה, מכסת פסוקים או מנין מינימלי של העולים לקרות בתורה?
מי שקרא בתורה שלא בפרשת השבוע, האם יצא ידי חובה ולא צריך לחזור ולקרוא?
בתוקף המנהג
האם מותר לאדם מעדה מסוימת לנטוש מנהגיו ולהתחיל לקיים מנהגי עדה אחרת ,
יסוד השאלה מה תוקף יש למנהג עדה וכל שכן במנהג מאוחר
שהוא ודאי בתר תלמודי?
מהם התנאים שפרגולה תיחשב לסוכה שניתן לצאת בה ידי חובת המצווה?
היש לחשוש לברגים אשר מחברים הקורות למסגרת, שהינם לכאורה מעמידים המקבלים טומאה ופוסלים הסוכה?
האם רוחב הקורות עלול לפסול את הסוכה משום גזירת תקרה?
פרגולות שהמבנה שלהם שתי וערב של קורות, היש לחשוש לחיבורים המתכתיים בין הקורות כפוסל הסוכה?
מי שאיבד את כושר הדיבור, האם יכול לצאת י"ח בהרהור או שמיעה במקום דיבור במצוות המחייבות אמירה?
מצוות קרית שמע, האם ניתן להסתפק בהרהור בלב או לפחות בחיתוך מילים בשפתיים?
האם רשאים לצרפו לזימון לברכת המזון או לצרפו למנין לתפילה למרות שאינו אומר מלה במלה אחר הש"צ?
הנמצא בבית המרחץ ושמע רעם, האם מותר לו להרהר בלב במקום להוציא בשפתיו ברכה?