שלום רב
הנדון: השלמת מניין בבית האבלים
הנני להעלות בעיה כאובה ודחופה, שעד כה לא נתנו עליה את הדעת במקומות רבים. כדתייה שגרה בסביבה דתית, מעולם לא נחשפתי לעומק הבעיה מהסיבה שעד כה לא נתקלתי בה. הנני לפרט את הבעיה. אמי חיה אלמוג עליה השלום נפטרה לפני כעשרה ימים, הדין הוא לשבת שבעה בבית הנפטרת, במקרה דנן בבית אחותי (אמי חז"ל התגוררה אצלה). אחותי מתגוררת בבאר-שבע ברח' כ"ג יורדי הסירה 10/1, באזור חילוני, במקום קיים בית הכנסת אולם הוא נפתח רק בשישי שבת ובשאר השבוע נעול בסוגר ובריח. במהלך השבעה, יום יום חיפשנו "בנרות" גברים להשלמת המניין, הדבר עלה בכוחות נפשיים עצומים, בבכי ובעוגמת נפש מרובה. כדתייה בישוב דתי (ראש-העין) אני זוכרת שכאשר נודע על נפטר/ת, היו נערכים כל אנשי המקום כולל בתי כנסת והעתיקו מושב תפילתם לבית הנפטר/ת. המעניין שהגיעו אלינו במהלך השבעה כל מיני סוכנים, שהגיעה לאוזנם האינפורמציה על מות אמי כגון: מוכרי מצבות ועוד. אולם מצד מוסדות הדת אָיִן. הנני מציינת זאת מאחר ובאם לאוזניהם מגיע המידע על אודות הנפטרת מן הסתם גם בידיכם יש אפשרות לקבל מידע, לבוא לבית משפחת הנפטר ולשאול באם מעוניינים באנשים להשלמת המניין. המצווה היא עצומה, וכל העושה זאת יבורך מלמעלה ומלמטה. ודאי תאמרו שיש דרכים לברר מן הסתם לדוגמא משרד הדתות במקום המגורים וכן הלאה, אולם עליכם לדעת כי אנשים באבלם כל זמנם נטרף בצער ואין ביכולתם להתקשר או לחפש למי לפנות. לצערי מוות אינו צפוי, כל שכן בשבעה אנו מושבתים. בדרך לא דרך, גייסנו אנשים להשלמת המניין, אולם ידוע לי על משפחות רבות שוויתרו על תפילה בבית הנפטר/ת בשל חוסר באנשים. לדעתי לא משנה אם האדם דתי או חילוני, עדיין במהלך השבעה כולם כמהים לחזור למקורות ולעשות ככל יכולתם למען מנוחת המת. ישנם בכל הארץ גמח"ים נפלאים ונהדרים בכל נושא, מדוע לא יקום גם גמ"ח מניין בכל עיר (באר-שבע היא עיר מרכזית). עברנו את השבעה בהרבה כאב, וכולי תקווה לחסוך זאת ממשפחות אחרות, אי לכך אני מבקשת ומתחננת הרימו את הכפפה ופתרו את הבעיה הנ"ל ועל כך נאמר "גדולה זכותה של גמילות חסדים עם אדם מישראל לעילוי נשמת הנפטר" (רבי ישראל מסלנט). כולי תקווה כי תזדרזו למלא בקשה זאת, זהו באמת חסד של אמת.

בברכה,