אבילות
שלום
רציתי לדעת מה העניין שאנשים אומרים שאם אני בבית העלמין בהלוויה או אזכרה על אדם שנפטר אז אסור לי ללכת לבקר בעוד קבר או יותר האם מותר או לא ? ומיהכן שמועה נפוצה
וגם רציתי לדעת מדוע ישנם זקנים בצאתם מבית העלמין קוטפים עשבים וזורקים לאחור
אודה לרב על תשובתו
מנהג קטיעת עשבים והשלכתם לאחור הוזכר בשו"ע, יו"ד, שעו, ד, והש"ך, שם, ס"ק ד, כתב שהוא רמז לתחיית המתים שיחיו מעפרם ע"ד ויציצו מעיר כעשב הארץ. והגר"א, שם, סק"ד, כתב שיש בו רמז לטהרה מטומאת מת, וכן הוא בש"ך, שם, סק"ה.
אשר למנהג שבזמן ההלויה על מת לא פוקדים קבר, עיין מג"א, או"ח, סוף סי' תקנט, שהביא בשם האר"י דאין לילך על הקברות, אלא לצורך הלוויית המת, ובפרט אם לא תיקן עון קרי מתדבקים בו החיצונים. עם כל זאת יש שהתירו לעלות לקברי צדיקים באותו זמן, משום ששומר מצווה לא ידע דבר רע, שו"ת מנחת אלעזר, ח"א, סח. וכן יש שהתירו לפקוד קבר אביו או אמו מאותו טעם, ילקוט יוסף, ח"ז, עמ' פג.
תשובה מאת הרב רצון ערוסי.
תכנים לקריאה נוספת
ובא לציון בשנת אבל
ישנם תימנים הנוהגים שבשנת אבל על אביו או על אמו אומרים בשחרית "ובא לציון" גם אם הם לא שליחי ציבור, ניסיתי למצוא מהיכן המנהג ללא הצלחה. ילמדינו רבינו.
כבוד הרב בימי השבעה של אבל
שלום לכבוד מורנו הדגול מה אומרת ההלכה בעניין אבל שיושב שבעה, והרב מגיע לנחם אבלים. האם האבל צריך לעמוד מפני הרב? או שמא בגלל שהוא אבל אינו צריך? האם רשאי? מה היה המנהג בתימן?
הבחור גלעד סירי ע"ה - דברי הספד מפי אחיו שניר שנאמרו בהלויה
דברי הספד מפי אחיו שניר שנאמרו בהלויה
האם אפשר שחמותי ואחיה שאבלים על אביה תוך יב' חודש, תוכל לאכול בחנוכת בית של אחותה לא דתיה?
בס"ד
שלום הרב,
חמותי ושאר אחיה תימנים והוזמנו לחנוכת בית של אחותה מחר כאשר כולם בשנה ראשונה של אבלות אביהם ז"ל עברו 30 לפני כמה שבועות
1).. האם היא יכולים היא ואחיה להשתתף ולאכול.
2) במידה שלא, איך היא אמורה לדבר עם אחותה שמנהלת אורח חיים לא תורניים כדי לצמצם עגמת נפש ולא להשניא עליה הדת ח"ו?
3)אני הוזמנתי לומר דברי תורה- האם יש לחשש להשתתף שמא יחשב לתמוך בהפרת מנהג/מר"ע?
שבוע טוב!
עמיר
טבילה כשהבעל באבל
עלי לטבול מחר במקווה אך בעלי באבל על אימו עד יום שישי, לא ידוע עדיין אם הוא יהיה בשבת בבית או אצל אביו. מתי עלי לטבול? אם אני לא טובלת מחר עד מתי אני צריכה להמשיך את הבדיקות?
קריעה על מת לעיתים קורבות, וקריעה בהר הבית
שלום כבוד מארי רצון, אני לומד בישיבה בירושלם, ושם, במהלך השנים, אני שומע לעיתים קרובות יחסית על מיתת אדם כשר שמת, כגון קרובים של חבר, ורבנים כמו הרב הגדול שנפטר לפני שבוע, ועוד. כיום לא נהוג לתפור חולצות שנקרעו, אלא להשליכם. לכן הגעתי למצב אבסורדי, שבו, אם אני רואה מודעת אבל תלויה אני מעלים עיני משום שאני חס על חולצותיי. ושאלתי, האם ניתן לפתור את הדבר ע"י כך, שבכל פעם שאשמע בשורה על אדם צדיק שמת, שאיננו מקרוביי, אביא חולצה פשוטה ולא יקרה, אלבש אותה, ואקרע בה. 2" כנ"ל אני נמנע מביקורים בכותל ביום חול, משום קריעת החולצות.