מנהג קטיעת עשבים והשלכתם לאחור הוזכר בשו"ע, יו"ד, שעו, ד, והש"ך, שם, ס"ק ד, כתב שהוא רמז לתחיית המתים שיחיו מעפרם ע"ד ויציצו מעיר כעשב הארץ. והגר"א, שם, סק"ד, כתב שיש בו רמז לטהרה מטומאת מת, וכן הוא בש"ך, שם, סק"ה.
אשר למנהג שבזמן ההלויה על מת לא פוקדים קבר, עיין מג"א, או"ח, סוף סי' תקנט, שהביא בשם האר"י דאין לילך על הקברות, אלא לצורך הלוויית המת, ובפרט אם לא תיקן עון קרי מתדבקים בו החיצונים. עם כל זאת יש שהתירו לעלות לקברי צדיקים באותו זמן, משום ששומר מצווה לא ידע דבר רע, שו"ת מנחת אלעזר, ח"א, סח. וכן יש שהתירו לפקוד קבר אביו או אמו מאותו טעם, ילקוט יוסף, ח"ז, עמ' פג.

תשובה מאת הרב רצון ערוסי.