אבל
שלום לרב האם אבל מותר בתוך השבעה ללמוד דיני אבלות?
שלום רב,
מה הרב יפסוק לתימני במקרה של שמועה רחוקה לאו"א האם צריך לקרוע?
מצד אחד הרמב"ם כותב שלא לקרוע מצד שני בשו"ע המקוצר כתוב שעל או"א קורע לעולם. ע"פ מי פוסקים להלכה ולמעשה?
תודה רבה
איני יודע מהי השאלה. דברי רבינו ברורים, אבל, ז, א -ב; ח, ו, שגם על אביו ואמו אינו קורע בשמועה רחוקה. וגם הכס"מ, שם, לא היה לו ספק בשיטת רבינו, אלא שבשו"ע הוא חשש לדעת החולקים.
והרדב"ז, אבל, ח, ו, סייע לשיטת רבינו מן התלמוד, ולכן מן הדין אין לנו אלא דברי רבינו, וכל שכן שבאבל יש לילך אחר המיקל, והרוצה לחשוש לשו"ע, יחשוש.
שלום לרב האם אבל מותר בתוך השבעה ללמוד דיני אבלות?
היש מקור למנהג העלייה לקברים ביום השבעה, יום השלושים, יום השנה ומדוע יהודי תימן לא נהגו בו?
לנוהגים מנהג העליה לקבר, האם יקדימו או יאחרו העליה לקבר באותם ימים אם חלים בהם ימים שאין מספידין בהם?
הלכה היא בידוע שאפילו ת"ח אין מספידין אותו בר"ח אלא בפניו וא"כ כיצד ניתן להתיר על בסיס מנהג לעלות לקבר בו ביום תוך חילול קדושתו של ר"ח?
שלום רב!
האם מותר לתלות בבית אבל תמונת אביו שנפטר באותה שנה?
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. הרב כתב שלומדים את מצות אבלות מהפסוק:"ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה"'. קראתי את הפסוק מתוך פרשת שמיני. מה בכלל פירוש הפסוק, ואיך זה קשור לאבלות? גם הנושא שהפסוק מופיע בו, לא קשור בכלל לשכול! אשמח אם הרב ירחיב בתשובה.
2. פתחתי את ספר החינוך בפרשת שמיני ולא מופיעה שם המצוה להתאבל על נפטר יום אחד. מדוע המצוה לא מופיעה בספר החינוך?
3. האם אפשר ונכון לומר שחכמים הוסיפו עוד שישה ימים לאבלות, כדי שאנשים יבואו לבית האבל ויקחו מוסר? ("טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל ליבו").
תודה רבה, ושנה טובה.
כל מי שיוצא לאומן דורש אל המתים. ולצערנו, גם מעדת תימן נוהרים לאומן, איך ניתן להוכיח את בני עדתינו?
"סמוך למיתתה קבורתה", האמנם? והרי נאמר בהלכה שיש להספיד האשה כפי שנוהגים להספיד את האיש?
מהו המנהג הקדום ומהן טעמן של המנהגים המתייחסים למלווים את מיטת האיש בלבד?
חליצת כתף וחליצת מנעלים, היש הבדל בין האבלים על האיש הנפטר או על האשה הנפטרת?
האם ישנן סיבות נוספות לאיסור זה בנוסף לכבוד המת? ומה יהיה הדין כאשר ישנו חשש לבזיון המת ע"י גויים?
ומה עם כבוד המת במקרה שהקבר נפרץ ונשטף ע"י גשמים וכד'?
והאם יש הצדקה לפעולה שכזו גם בגין צרכי ציבור (סלילת כביש וכד')?
על איזה פרמטרים מסתמכים לקבוע מוות של אדם שאין בידיהם גופה?
החלטה של הרבנים הראשיים לגבי אלוף משנה חממי ע"ה.
שלום רב לרב
ראיתי מספר פעמים, אבלים אשר בזמן סעודתם בימות החול, יושבים על כסא רגיל ליד שולחן.
האם יש לדבר זה היתר או אסמכתא?
בברכה,
חיים אסנאפי
לכבוד הרב השלום והברכה .
הרב אמר לי בשיחה טלפונית כי דעת הרמב"ם [המובאת בספרו היד החזקה ] כי קדושי אשה בכסף הם מדרבנן, בטעות יסודם.
ראיתי לאחרונה בשו"ת הרמב"ם שאלה קמ"א כי הרמב"ם עצמו נדרש לשאלה זו ושם לכאורה הוא מסביר את דעתו כי אכן קידושין אלו מדרבנן .
אודה לרב מאוד על התייחסותו
תלמידו , מעריכו , ואוהבו
בן ציון