רפורמות ברבנות הראשית טוב או לא?
מתוך ריאיון בתוכנית "עצם העניין" עם קלמן ליבסקינד ברדיו גלי ישראל
מתוך ריאיון בתוכנית "עצם העניין" עם קלמן ליבסקינד ברדיו גלי ישראל
שאל השואל ואמר שכבר דשו בזה רבים ביחס לנאומו של סגן הרמטכ"ל ביום השואה האם יש עמדה הלכתית בעניין הזה, יהדותית לא פוליטית מכיוון שבמגזר הציבורי גבר השיח הפוליטי על השיח הערכי ולכן מבקש השואל לדעת אם יש התייחסות הלכתית.
מכיוון שכבר רבים דשו בדבר זה נותן טעם לפגם שגם אנו נאמר את דברינו מהזווית של היהדות שנקייה מהפוליטיקה. אך דווקא בגלל שהערב הוא יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יש היבט חשוב להתייחס לנאומו של סגן הרמטכ"ל.
האם רשאים לדרוש כביכול מבורא עולם ביטול הגזירה על החכם החולה או המתייסר?
לשיטת הרמב"ם, האם ניתן לתרום "זכויות" של מצוות שבצע יהודי לטובתו של החולה?
האם רשאים להתפלל ולבקש מהקב"ה לקצר חיי החולה ע"מ לסיים מסכת היסורים שלו?
דברי הרב שלמה קורח הועברו בכנס "אלה אזכרה" - כנס עיון בתורתם, במורשתם ובהנהגתם של שני המאורות הגדולים ליהדות תימן בתקופת העלייה לארץ ישראל מארי יוסף קאפח זצ"ל ומארי יוסף צובירי זצ"ל. לתוכנית הכנס והקלטות שאר הדוברים לחצו כאן.
האם אחד המבחנים לאמירת ההלל ביום העצמאות הינו על בסיס השקפה אידיולוגית או תלוי ביחס המדינה לעולם התורה? מדוע לא תהיה לחכמי דורינו סמכות לקבוע יו"ט והרי הרמב"ם קובע שבי"ד שלאחר התלמוד מוסמכים גם לתקן תקנות לבני קהילתן? כ
יצד, אם כן, ומהו המתכון להודאה לה' ע"י ציבור שנעשו לו ניסים גדולים באופן שלא יראה כתוספת על התורה?
השאלה נשאלה באתר מורשת. שלום, ראיתי עכשיו את האתר של "מכון הגויל" (http://-www.-globaljms-.co.il) ומאד הזדעזעתי בגלל הסיבות הבאות: 1) לגבי ספרי התורה והמגילות (וכן המזוזות העשויות מגויל), אין בזה בעיה לכאורה רק שכנראה בפועל מה שלא כתוב באתר כותבים לפי מסורת תימן לגבי הפרשיות וחסרות ויתרות, ולכן רק המזוזות שבגויל כשרות ללא פקפוק. והבעייתיות הזאת, מסתירים מהגולשים שלא אמורים להיות כולם ת"ח. 2) האתר לא מצטט את הש"ע.