אונן
לשיטת הרמב"ם. האם אונן יכול להחמיר על עצמו בקרית שמע ובתפלה?
נשאלנו בהאי לישנא: איש ואשתו זקנים באים בימים, קנו לפני שנים כבר מקום לקבורה זה על יד זו. כעת אמורים להתגרש. על מי החובה למכור או להחזיר מקומו בקבורה ולקנות במקום אחר, על איש או על האשה?
האם שייך המובא בסוף פ"ב דכתובות דמחייבים את האשה לצאת משכונת המגורים כי הוא קשה לו טלטולא דגברא.
לא שייך עניין טלטולא דגברא במתים, ובימינו, שיש שיתוף נכסים בין בני הזוג, וכספי הקברים הם כספי שניהם, לכן יטילו גורל, וכגורל ינהגו.
לשיטת הרמב"ם. האם אונן יכול להחמיר על עצמו בקרית שמע ובתפלה?
לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א,
1) היות ואבותינו היו בני נוח הלא דין מקום קבורתם הינו כדין מקום קבורת שאר הגויים ולכן אין דין טומאת אוהלים השווה בכל בני ישראל חל על עליהם?
היש הבדל באיסור השמחה לאבל בין אירוע של נישואין לבין ארועים אחרים כמו: ברית מילה וכיו"ב?
מהם מאפייני השמחה בארוע הכנסת ס"ת חדש לביהכ"נ עפ"י מנהג קדמונים?
מה יעשה האבל כאשר הכנסת ס"ת נערך עפ"י הטקס המקובל כיום אשר כולל שיתוף כלי נגינה?
לכבוד הרב שלום רב בבית הכנסת שלנו נוסח תימן ישנה משפחה האבלה על אימם במשך כל השלושים הם אמרו השכבה במשך כל יום לאחר התפילה. אולם גם לאחר השלושים הם המשיכו לומר השכבה במשך יום יום לאחר התפילה עד שאחד המתפללים העיר להם שאין זה המנהג הראוי יש לציין שהם עשו זאת מחוסר ידיעה. אולם כיום הם אומרים השכבה רק בשבתות לפני הכנסת ספר תורה.
רציתי לדעת מהו מנהג תימן? והאם יש סימוכין למנהגם כיום? ובאופן כללי מתי אומרים השכבה ?
הלכה היא: אבל ביום הראשון אסור להניח תפילין , מהי הגדרת יום ראשון לאבלות מבחינת הלכה זו?
נקבר בחול המועד והתחילו אבילות לאחר חוה"מ, האם יניחו תפילין ביום הראשון היות והינו מופלג מיום הקבורה?
נקבר יום לאחר המיתה, האם בגלל שיום קבורה נדחה והרי היא אבלות מדרבנן תידחה מפני חובת הנחת תפילין מדאורייתא?
האם מותר לעלות לבית העלמין כשקמים מהשבעה בחנוכה ?
אנו נאמר היום הלכה אשר מתייחסת למאורע האיום ונורא אשר נגלה לנגד עיננו שבית כנסת בירושלים, עיר הקודש, נפרץ בצורה מאוד מאוד אכזרית ומבזה. פרצו את ארון הקודש, הוציאו ספרי קודש, ספרי תורה, השליכו אותם לרצפה, שמו עליהם חומצות כדי לקלקלם וביזו מאוד מאוד את הקודש.
שלום לכבוד הרב
האם ראוי ללמוד תורה בבית אבלים
תודה רבה
1 חבר תימני שאל אותי:
מהו המקור להלכה שאין חובה לאחים של הנפטר לומר קדיש על אח/ות. אם יש בן לנפטר שיאמר קדיש ?
אשמח אם הרב יוכל להתייחס לשאלה זו ויאיר את עינינו למקור ההלכה ?
2 שאלה נוספת בשם חבר תימני:
האם ביום השלושים של אחי הנפטר יכולים להסתפר ולהתגלח בבוקר, בבחינת מקצת היום ככולו. או שיש להמתין עד השלמת היום.
יש מנהגים שונים בענין זה.
היש להגביל את ההיתר באופן נקודתי כפוף לאיסורים מסויימים החלים על האבל בתקופה זו?
כיצד יש לנהוג בנסיבות מורכבות אלו במיוחד כשארוע זה מלווה באופן טבעי בשירה האסורה על האבל?
כבוד הרב` 1) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ו`: שניים, ממתינין זה לזה בקערה; שלושה, אין ממתינין. גמרו מהן שניים, השלישי מפסיק עימהן; גמר אחד מהן, השניים אין מפסיקין לו, אלא אוכלין והולכין, עד שגומרין. האם ניתן ללמוד ולהפיק תועלת מהלכה זאת לפי הרגלי האכילה שבימינו? אני ממש מתקשה להבין כיצד לעשות זאת. 2) הלכות ברכות פרק ז`, הלכה ט`: [ח] יצא אחד מן המסובין להשתין מים, נוטל ידו אחת ונכנס; דיבר עם חברו והפליג, נוטל שתי ידיו ונכנס. ואם היו מסובין לשתייה, נכנס ויושב במקומו ונוטל ידיו, ואחר כך מחזיר פניו לאורחין; ולמה נוטל במקומו--שמא ידמו שלא נטל ידיו, מפני שאין שם אכילה.