אבל

הישנן נסיבות שנתיר לאבלים להתפצל בימי "השבעה" ולשבת במקומות שונים? 

בימינו שרוב הפטירות מתרחשות במוסדות ציבוריים, האם ישבו "שבעה" באותם מוסדות?

בנסיבות המחייבות שהיית האבלים מחוץ לביתו של הנפטר, היש לחשוש  לפגיעה כלשהי בזכרו של הנפטר?

מה הטעם שהבעל חייב להתאבל על אשתו שמתה ואף יורש אותה ואינו מתאבל ולא יורש את ארוסתו?

היש מצב הלכתי לדעת הרמב"ם שאדם יזכה בירושה משאר בשרו ולא יתחייב עליו באבל?

אחים שהיו מסוכסכים ביניהם, האם נפטרים מחובת האבלות אם אחד מהם הלך לעולמו?

מילה שנדחתה מחמת בריאות, האם רשאים לדחותה שוב מעבר ל"שבעה" כדי שהאבל יוכל להשתתף בה?

עם אלו שאלות הלכתיות יש צורך להתמודד כאשר ברית המילה מתקיימת מחוץ לבית האבלים?

כאשר הברית מתקיימת בבית האבלים,היש לחשוש למרעין בישין או לפחדים הנובעים מהאמוציות השולטות בשעה זו?