פסיקה עפ"י הרמב"ם בלבד
מה דעת כבוד הרב על הרעיון של התנהגות אדם בימינו עפ"י פסיקת הרמב"ם בלבד, ללא אימוץ כל שינוי, אם זה היתר, או החמרה, הנוהגים כיום בקהילות ישראל השונות, כולל קהילת הדרדעים.
אודה לך על תשובתך העקרונית וההלכתית.
מבחינה עקרונית מנהג פסיקת ההלכה בימינוה או בשיטה של עשה לך רב והסתלק מן הספקות.
כך נהגו משכבר הימים לפסוק כהרי"ף, כי עסקו בספרו, והוא היה רבם.
מאוחר יותר נהגו לפסוק כהרמב"ם, כי עסקו בספרו, והוא היה רבם.
מאוחר יותר יהגו לפסוק הספרדים כמרן השו"ע, כי עסקו בספרו, והוא היה רבם, והאשכנזים כמו הרמ"א, כי עסקו בהוראותיו והוא היה רבם.
וא"כ יהודי תימן שמן המפורסמות בכל העולם היהודי, שנהגו לפסוק כהרמב"ם, כי עסקו בספרו, והוא היה רבם, פשוט הוא שיכולים להמשיך בדרך זו, כי מעשי אבותיהם הקדמונים בידיהם.
שמא תאמר, הרי כבר היו מחכמי תימן שנהגו לפסוק גם כמו מרן השו"ע, בנוסף להרמב"ם, נכון, אבל אין מניעה מחכמי תימן בימינו לשוב ולפסוק בעיקר כהמרב"ם, כמו שאחינו הספרדים שינו מנהג אבותיהם לפסוק כהרמב"ם, ופוסקים כמרן השו"ע.
תכנים לקריאה נוספת
נטילת ידיים כהלכתה - הכיצד?
היש חובה ליטול הידיים פעמיים בגלל חשש שמא יחזרו המים ויטמאו את הידיים?
כיצד הכמות המינימלית (רביעית) של מים מספיקה לנטילת שתי ידיים?
היש להגביה את הידיים בזמן הנטילה או שיש להשפילן לארץ?
שאלות שונות-ב
לק"י
שלום לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו
1. כידוע מארי פוסק עפ"י רבנו שבמקרה שאין כהן, עולה הלוי מרביעי ואילך. לא ברור לי בהערת מארי (פרק יב הלכה יט הע` נז)כיצד מארי מבין את רבנו כך, נראה דוווקא לפי ההלכה משלישי ואילך (גם אם התפרדה החבילה).
2. לגבי סוף ההלכה הנ"ל: "וכן לא יקרא לוי אחר לוי וכו" לא ברור למה התכוון רבנו האם מרביעי ואילך או משלישי ואילך?
3. מה קורה לגבי שני וחמישי ושבת כשאין כהן, האם לוי לא יקום כלל, או רק משני ואילך? מה מנהג תימן?
מי שגזל פרה מעוברת וחזר בתשובה, האם חייב להחזיר גם הוולדות או מסתפק בדמי הפרה?
בנסיבות שידוע שהנגזל התייאש, האם הולדות הן של הגזלן שהרי לכאורה קנה אותן ביאוש בעלים?
מה משמעות "תקנת השבים" אף שהיא גורמת להפסדים לנגזל לעומת המסר האמוני חברתי שהיא נושאת בכנפיה?
מה המשמעויות הרחבות של "השבת אבדה" גם במונחים של רוחניות והשבת בנים אובדים לאביהם שבשמים?