דעת הרב קאפח זצ"ל בעניין סירוב פקודה

מרי שלום רב. אני מתנצל שאני שוב מטריד בשאלותיי, אך תורה היא וללמוד אני צריך מאוד מאוד!!! לגבי ההדרכה כיצד להפריש תרו"מ, מאד קשה לי להגיע ביום שישי לקרית אונו, שהרי אני מתגורר בצפון הארץ בקריות, ועוד ביום שישי ודאי לא קל הדבר. האם מרי, תוכל להפנות אותי לספרים כפי שאמרת שאוכל ללמוד בהם ולקיים מצוה כהלכתה לפי רבנו? האם תוכל להפנותני להערות מסוימות של מרי יוסף אם כתב בהערותיו למשנ"ת כיצד לנהוג בימינו הלכה למעשה? או יש מקום אחר בו אוכל לקרוא שיטת רבנו? האם אתה מכיר כיצד עובד הנושא של קרן המעשרות?

שלום לרב
מה דין רמת הגולן לדעת הרמב"ם לעניין שמיטה, והאם אפשר לקנות יין אוצר בית דין משם?
תודה רבה.

לק"י שלום לרב! האם מותר לקנות ירקות ביום ראשון בשבוע מחנות שאין לה כשרות, מחשש שהירקות נקטפו בשבת משדה של יהודים.
בתודה מראש

לכבוד הרב שלום וברכה.

לכבוד הרב,
ידוע שקיימות מחלוקות אחרונים על כוונת הרמב"ם בכל מיני עניינים כגון מצוות ישוב ארץ ישראל (מדוע לא מנה אותה). השאלה: כיצד יכולות מבחינה טכנית להיות כאלה מחלוקות? מדוע לא פשוט שאלו את הרמב"ם תלמידי החכמים של אותה תקופה מה כוונתו? או מדוע אין מסורת על כך? ומדוע הרמב"ם לא ביאר את כוונתו בדברים כל כך מרכזיים וחשובים כמו מצוות ישוב ארץ ישראל?

לכבוד הרב הגאון רצון ערוסי הי"ו שלום עליכם! ילמדנו רבנו: בהל' תרומות פ"ה הל' (ב) כת"ר: "אבל במקום שיש בו כהן אין תורמין מן הגרוגרות על התאנים אפלו במקום שדרכן לעשות תאנים גרוגרות". כלומר, משמע מהמלה "אפילו" שבמקום שדרכן לעשות תאנים גרוגרות ואין שם כהן תורם מן הגרוגרות על התאנים. וקשיא לי, שהרי בהלכה הקודמת כת"ר: "ואם רגיל לעשות תאנים גרוגרות תורם מן התאנים על הגרוגרות אפלו במקום שאין בו כהן". כלומר, במקום שרגיל לעשות תאנים גרוגרות לעולם תורם מן התאנים, ואם כן, מה חידש רבינו בהל' (ב)? שהרי מהל' א משמע דלעולם תורמין מן התאנים במקום שרגילים לעשות תאנים גרוגרות ואפילו כשאין כהן.

שלום לכבוד הרב.
שאלתי היא לפי רבנו לאור יוקר המחיה ומחירי הדירות האסטרונומים בארץ, האם מי שנשאר בארץ היום עושה זאת רק ממידת חסידות? (שהרי רבנו כותב שאם המחירים הם פי שניים ממקומות אחרים זו רק מידת חסידות להישאר בארץ). ה' ירבה שלומך וטובתך.

שלום לרב
העובדות: אני חייב מעל 300000 ש"ח לגורמים שונים, גרוש, משתכר כ5000ש"ח נטו ומכלכל ארבעה ילדים. שאלותי הם:
א. האם שכר הלימוד שאני משלם עבור בני הלומדים בישיבות 800 ש"ח יכולים להיחשב כמעשר כספים?
ב. האם כלכלת ילדי המוטלת עלי בחלקה יכולה להיחשב כמעשר כספים?
ג. האם הצדקה שאני נותן כ150 ש"ח למוסדות שונים + הוראת קבע בסך 50 ש"ח לישיבה מסוימת יכולים להיחשב כמעשר כספים? - מבקש לענות (אם אפשר ) על כל שאלותי. - מבקש לקבל הדרכה מעשית והלכתית כיצד עלי לנהוג בעתיד. - מבקש לקבל שם של ספר או מקור הלכתי מתמקד בבעיות מעין הבעיות שהעליתי פה.

מדוע - לא מפרישים הזרוע והלחיים והקיבה בזמן הזה

שלום לרב
1. מה הדין למי שנמצא תדיר במקום מטונף, כגון בבית הסהר או שהוא עובד בזבל וכד', האם מותר לו להתפלל? האם מותר לו להרהר בתורה? אני מדבר על מקרים קיצוניים שאם לא יוכל לעשות זאת צרתו תוכפל, ירמיה הנביא היה תקופה ארוכה 'בבור', סביר להניח שהמקום היה מטונף ומלוכלך, איך ייתכן שקיבל נבואה גם במצב זה?
2. אדם שטוען שהוא נמנע מלעבוד בימינו בגלל דברי הרמב"ם בהלכות דעות שאדם צריך ללכת למדברות ומערות ובלבד שלא יתערב עם אנשי מקומו שהם רעים וחטאים ומסיתים אותו. אין ספק שזה המצב בזמננו שאין אדם שעובד ולא נתקל בבעיות חמורות של פריצות, גזל, לשון הרע וכדומה בצורה הקיצונית ביותר. מה דעת הרב?

שלום לכבוד הרב.
שאלתי היא כיצד נעשה מעשר כראוי? אם לדוגמא המשכורת שלי בדרך כלל כ4000 ש"ח (מאה מאתיים פחות או יותר בהתאם לחודש) עכשיו יש לי כרגע 2 הוראות קבע ע"ס 300 ש"ח שנאמר שהם נחשבים כמעשר ועוד הוראת קבע בדרך על סל סך כ100 ש"ח, האם זה בסדר? ואשמח לדעת בכלליות לגבי כל המצווה ואופניה בחיינו, איך זה נכשה ביחס להוצאות הכנסות.
תודה רבה.