שלום רב, אני מסורתי שהתחזק (קצת) וחשוף למוזיקה הלועזית די הרבה זמן. בגדול מאוד - נכון, טיב היצירה ותכניה, ולא מבצעה. אנחנו שומעים מוסיקה קלאסית (רוגע, שלוה וריכוז) למרות שהיום יודעים שחלק מהמלחינים שנחשבו לגאונים במוסיקה הקלאסית, חיו חיים שלא בדיוק (ובלשון מאוד עדינה) תאמו את דרישות הצניעות והמונוגמיה (הכוונה לחיים עם אשה אחת אם לא טעיתי באיות המילה). אך מיצירותיהם לא נבעה שום הסתה או תיאור אורח חיים מופקר והצגתו בקליפים. אך, ואך גדול: אם שאלת הבנות היתה נשאלת לגבי מוסיקת שנות השמונים והתשעים, אזי בגדול (למעט חריגים) אפשר גם להגיד "תוכן היצירה" ולא מבצעיה. אך היום, במיוחד בשלוש ארבע שנים האחרונות, אין כמעט זמר מחו"ל "שלא פשה בו הנגע" כולל הוספת קליפים מזעזעים בטעמם, תכנים רדודים שלא אזכיר בשביל לא לפגום בקדושת דפי - אתר זה, ושערוריות מבחילות הנלוות לחלק מחיי הזמרים הנ"ל. פה אנחנו נכנסים לתמונה, ובמיוחד לאנשים "בעלי נשמה" כמו שאומרים: אביא דוגמא מתחום המזון: אני מכיר דתיים שמצד אחד אוכלים בסניפים הכשרים של רשת ההמבורגר "בורגר - ראנץ"' או סניפי פיצות "פיצה - האט", למרות שבבעלות הרשת גם סניפים הפתוחים בשבת (ואינם בעלי כשרות), ומצד שני לא יסכימו לאכול בסניף "מקדונלדס" הכשר ברמת - גן (בין הבודדים בארץ, אם עוד לא סגרו אותו), או "דומינוס - פיצה" היחיד הכשר (ברחובות כמדומני) - מכיוון ורשתות אלו ח ר ט ו על דגלם וכנגד המוסכמות של רוב הציבור בארץ (נניח 95% מהציבור - דתיים, חרדים, והרוב היהודי בארץ הרואה עצמו כמסורתי או עם זיקה ליהדות) להציע לעם מאכלי גבינה - בשר ביודעין, בראש חוצות ועם ראש מורם. (ונכון שבמבחינת ההלכה גם חילול שבת חמור לא פחות, אך היה צריך יותר נבערות להקים רשתות לא כשרות לחלוטין). גם במוסיקה, עלינו להוקיע כל "יצירה" / זיקה / אזכור / אופנה / תמונה של "אמנים" שמשתייכים לאסכולה הרדודה ומוציאים שם רע למושג "אומן מוסיקה". לדוגמא אביא את מוסיקת הראפ שכמעט כל מבצעיה חרטו על דגלם עשיית הרבה - כסף - קל ובקצת זמן, בשביל לממש את כל "תענוגות" (תחלואי) החיים. אולי רק 5% מהמבצעים של סגנון מוסיקה זה עושים את מלאכתם נאמנה ומבצעים מוסיקה איכותית עם מסרים חברתיים מועילים (ונזכיר את האומן המוכשר החב"דניק האמריקאי מתתיהו שמצא דרך מקורית ויפה לתת חשיפה ליהדות ולאמונה). שוב אחזור ואדגיש כי לא הייתי מגיב ומנסה להוסיף על תשובתך (לבנות - האולפנה העוסקות בעבודה על מוסיקה), אם היינו היום בשנות השבעים, השמונים, ואף התשעים. כיום המצב (וחשבתי הרבה לפני כתיבת שורות אלו אם לאזכר בכלל להזכיר מעל גבי אתר זה את הלכלוך המיובא מחו"ל) פשוט מזוויע בהשוואה לשנים עברו. בנוסף - יש עניין (ע"פ תורת הסוד עד כמה שאני יודע, ולצערי איני זוכר היכן קראתי או שמעתי זאת) אם נהנים מתוצר של אדם מסויים, לא הנאה של שימוש במכשיר כזה או אחר, אלא הנאה מתוצר רוחני שלו, נוצר מעין חיבור או קישור רוחני לאותו אדם, ובמידה שאותו אדם הינו בעל מעשים שליליים או תרבות לא - חיובית, משהו ממנו "זולף" לאדם הנהנה מיצירותי.